-
העלייה הראשונה לארץ ישראל
העלייה לארץ ישראל בסוף המאה ה-19 ובראשית המאה ה-20 נערכה בתקופת ההגירה הגדולה מאירופה לארצות המערב והעולם החדש. מראשית המאה ה-19 עד מלחמת העולם השנייה נדדו כ-65 מיליון נפש, מתוכם כ-4.5 מיליון יהודים אל ארצות מרכז ומערב אירופה ואל ארצות העולם החדש ביבשות אמריקה, אוסטרליה ודרום אפריקה. רוב היהודים היגרו מארצות מזרח אירופה אל ארצות הברית. ארצות יעד נוספות היו מדינות צפון ודרום אמריקה האחרות, מדינות מערב אירופה, אוסטרליה ודרום אפריקה. מיעוט קטן מתנועת המהגרים היהודים הגיעו לארץ ישראל בשנות העלייה הר -
מלחמת העולם הראשונה, התחוללה בין השנים 1914-1918 .
בצבאות המדינות הלוחמות השתתפו בין 250,000 ל- 500,000 יהודים, אזרחי המדינות הלוחמות, ואומדן ההרוגים מבין החיילים היהודיים נע בין 140,000 ולבין למעלה מ – 170,000. פעמים רבות ניצבו יהודים משני צדי המתרס וירו אלה באלה. רבים מהיהודים באירופה נחשדו ואף נאסרו בחשד לריגול או שיתוף פעולה עם האויב. המצב היה קשה בייחוד בארצות מזרח אירופה, שם היה צריך להביע נאמנות למשטר שהתחלף תכופות, ובייחוד לאחר המהפכה הקומוניסטית, היה צריך להביע הזדהות עם משטר אנטי דתי באופן כללי. משטר זה רדף רבנים ואנשי הנהגה יהודית, -
הספר הלבן הראשון
: בספר הלבן הראשון מובאות שלוש נקודות עיקריות:בריטניה ממשיכה לתמוך בעקרונות הצהרת בלפור בדבר הקמת "בית לאומי" ליהודים בתחומי ארץ ישראל. צ'רצ'יל מדגיש בספר כי לראייתה של בריטניה היהודים נשארו בעלי זכות על הארץ וישוכנו בה "בזכות ולא בחסד". כדי לפייס את הערבים החרדים מיישום הצהרת בלפור הוסיף צ'רצ'יל כי זכותם כתושבי הארץ לא תיפגע וכי בכוונתו לקצוב את השטח בו יוקם הבית הלאומי היהודי לתחומים מוגבלים בארץ ישראל ולא על כלל שטחה.בעקבות טענות ערביות על פגיעה בפרנסתם כתוצאה מהמוני העולים היהודיים לארץ, קבע -
השואה
אף על פי שרדיפות על רקע אתני אינן נדירות בהיסטוריה האנושית ובייחוד בתולדות היהודים, השואה נחשבת יוצאת-דופן הן בממדיה והיקפה, הן בשיטתיותה הרצחנית והן באידאולוגיה שמאחוריה, שהייתה גזענית-אתנית ולא דתית. מקרים של טבח המוני על רקע לאומני, גזעני או אידאולוגי התרחשו גם קודם לשואה - למשל רצח העם הצ'רקסי באמצע המאה ה-19 או רצח העם הארמני במהלך מלחמת העולם הראשונה, וגם אחריה, בעיקר באפריקה ובאסיה; אך מעולם לא באופן שיטתי ומאורגן, כפי שביצעה גרמניה הנאצית.על פי התיקוף הרחב, מתחילה תקופת השואה ב-1933, עם -
המרד הערבי הגדול 1936
עקבות העלייה החמישית ואי-יישום הספר הלבן השני, פרץ המרד הערבי הגדול בארץ ישראל (המכונה גם מאורעות תרצ"ו-תרצ"ט). המאורעות בתקופה זו הונהגו בידי הוועד הערבי העליון בראשות אמין אל חוסייני ונמשכו מ-1936 עד 1939, בשנים 1937-39 צויד ומומן המרד על ידי גרמניה הנאצית.תחילה פתחו הערבים בשביתה כללית ובשורה של התקפות אלימות ונרחבות נגד היישוב היהודי ונגד השלטון הבריטי. הפעם הדרישה המרכזית הייתה סילוק הבריטים מהארץ. ב-15 באפריל 1936 היום הראשון למאורעות, הותקפו יהודי יפו, תשעה מהם נרצחו, 60 נפצעו והשאר נאלצ -
מלחמת העולם השניה
במלחמת העולם השנייה השתתפו יהודים רבים בצבאות השונים ותרומתם הייתה לא מבוטלת. כ-10 אחוז מכלל האוכלוסייה היהודית התגייסה לצבאות השונים. מספר היהודים שנלחמו בצבאות בנות הברית נאמד בכמיליון וחצי, מתוכם נפלו כ-250,000, רובם מברית המועצות. בין היהודים היו מאות אלפי מעוטרים[3]. ההתגייסות הגדולה ביותר הייתה בארצות הברית (כ-550 אלף חיילים), בברית המועצות (כ-500 אלף) ובפולין (כ-122 אלף).יהודים התגייסו גם לצבא הבריטי (כ-62 אלף מהממלכה המאוחדת וכ-30 אלף מארץ ישראל), לצבא קנדה (כ-17 אלף)[4], לצבא דרום אפר -
התקופה שמתייחס השיר-סיום תקופת השואה
בשיר מסופר על איש שמדמיין את עמוד האש הקורא לכל היהודים שלא בארץ ושאבדו במדבר -
ההחלטה באו"ם על חלוקת ארץ ישראל
ב- 29 בנובמבר 1947 התקבלה החלטה באו"מ אודות המצב בארץ ישראל. ההחלטה קבעה שבארץ ישראל תוקמנה שתי מדינות : מדינה יהודית ומדינה ערבית, שירושלים תהיה עיר בשלטון בינלאומי ושהשלטון הבריטי בארץ יסתיים. שלושים שנה לאחר הצהרת בלפור, בה התחייבה בריטניה לסייע בהקמת בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל קיבלה עצרת האומות המאוחדות, ברוב יחסי של שני שלישים, החלטה רבת משמעות בתולדותיו של העם היהודי- תקום מדינה יהודית בארץ ישראל, תוך קביעת לוחות זמנים לביצוע.החלטה זו נתקבלה ברוב של 33 מדינות [ביניהן שתי המעצמות הגדול -
מלחמת העצמאות
מלחמת העצמאות הנקראת גם מלחמת השחרור, מלחמת הקוממיות, מלחמת תש"ח, ומלחמת 1948 – השם המקובל (במדינת ישראל), שניתן לעימות הצבאי שהתנהל בין היישוב היהודי בארץ ישראל, ולאחר מכן מדינת ישראל, לבין ערביי ארץ ישראל וחלק ממדינות ערב שניסו למנוע בכוח את יישומה של החלטת החלוקה של עצרת האומות המאוחדות, ואת הקמת מדינה יהודית (לצד מדינה ערבית) בשטח ארץ ישראל המנדטורית. מקובל לקבוע שהמלחמה החלה מיד לאחר קבלת תוכנית החלוקה של האו"ם בכ"ט בנובמבר 1947 והסתיימה ב-20 ביולי 1949, עם חתימת הסכם שביתת הנשק האחרון (עם -
ההכרזה על הקמת מדינת ישראל
: ב- 29 בנובמבר 1947 התכנסה עצרת האומות המאוחדות והחליטה ברוב של 33 כנגד 11 על סיום המנדט הבריטי בארץ ישראל. ההחלטה קבעה שבריטניה תפנה את כוחותיה מארץ ישראל ובארץ יוקמו שתי מדינות - מדינה יהודית ומדינה ערבית. עוד נקבע שאזור ירושלים יהיה שטח בין-לאומי, ובין המדינות יהיה איחוד כלכלי. ההחלטה התקבלה בשמחה רבה על ידי היישוב היהודי בארץ אך נדחתה על ידי ההנהגה הערבית, וכבר באותו לילה פרצו מאורעות דמים ברחבי א "י המנדטורית. בראשית חודש אפריל, 1948 בעיצומה של המלחמה שהתנהלה ברחבי הארץ בין תושביה הערבים ל -
איחודה מחדש של ירושלים
ירושלים היא עיר מרשימה ומרגשת. היא אמנם בירת ישראל, אבל היא גם בירה תרבותית, דתית וחוצה גבולות. יום ירושלים הוא יום חג לאומי לאחת הערים הכי מדוברות בעולם, המשמשת מוקד עלייה לרגל למיליונים שבאים להתפעל מקסמה המיוחד.
