מדיניות החוץ של גרמניה 1933-1939

  • פרישת גרמניה מחבר הלאומים ומהועדה לפירוק נשק

    פרישת גרמניה מחבר הלאומים ומהועדה לפירוק נשק
    מסגרת הסכם ורסאי הוטלו על גרמניה הגבלות קשות, בייחוד בתחום הצבאי, ואף נלקחו שטחים נרחבים. היטלר שאף כאמור לבטל את ההגבלות והוא התחיל בכך בשנת 1933 כאשר פרשה גרמניה מהועידה לפירוק נשק. הטענה הגרמנית, שמדינות ארופאיות מערביות ראו בה צדק, הייתה שאם גרמניה צריכה להתפרק מנשקה כך גם שאר המדינות צריכות, ומכיוון שהן לא עושות כך אין גרמניה חייבת להתפרק מנשקה.
  • חוזה אי התקפה הדדית עם ממשלת פולין

    חוזה אי התקפה הדדית עם ממשלת פולין
    היטלר ניצל את הססנותה של צרפת, כאשר פולין ביקשה לכרות עמה ברית צבאית אנטי גרמנית, כדי למשוך את פולין דווקא לצדו. הפולנים חוששים מהתעצמות גרמניה ומכוונותיה. אולם הצרפתים מסרבים לברית עמם בנושא התקפת מנע על גרמניה.בינואר 1934 חותמות שתי המדינות על הסכם אי התקפה למשך 10 השנים הבאות. החוזה שיפר את תדמית גרמניה בעולם כמדינה שוחרת שלום, מתונה ושקולה.
  • החזרת חבל הסאר חזרה לגרמניה

    החזרת חבל הסאר חזרה לגרמניה
    חבל הסאר הועבר (ע"פ חוזה ורסאי) מגרמניה לפיקוח חבר הלאומים, והוסכם שאחרי 15 שנה ייערך משאל עם לגבי עתיד החבל. ואכן, בינואר 1935 נערך משאל עם, ו-91% מתושבי חבל הסאר הצביעו בעד החזרת החבל לגרמניה . להיטלר היה זה ניצחון חשוב במדיניות החוץ, מאחר שאוצרות הטבע (מכרות פחם ומרבצי ברזל) בחבל הסאר היו חומרי הגלם העיקריים לתעשייתה וחימושה של גרמניה.
  • גרמניה מתחמשת ומתחזקת צבאית תוך כדי ביטול חוזה ורסאי

    גרמניה מתחמשת ומתחזקת צבאית תוך כדי ביטול חוזה ורסאי
    היטלר הגשים אחת ממטרותיו העיקריות, ביטול חוזה ורסאי- הוא הכריז שגרמניה תתחמש ללא הגבלה/פיקוח, מכיוון שאירופה כולה מתחמשת ושלגרמניה אין ברירה אלא לדאוג גם כן לביטחונה. - הגדיל צבאו ל-500 אלף איש, חוקק חוק שירות צבאי לאזרחי גרמניה, והפעיל חיל אוויר בשטח פתוח . פיתח את הצבא גרמני - בניגוד להסכם ורסאי
  • פלישת הצבא הגרמני לחבל הריין

    פלישת הצבא הגרמני לחבל הריין
    חבל הריין שבין צרפת וגרמניה היה אסור בכניסת צבא גרמני. היטלר שהצעיד את צבאו אל החבל כדי לקבוע את ריבונות גרמניה עליו, הוזהר על ידי הגנרלים שלו שהצבא החדש עלול להתקפל בבושה, אם הצרפתים רק יאיימו עליו במלחמה. היטלר העריך וגם צדק שהצרפתים לא יעשו שום צעד התקפי. מכאן והלאה, נתפש הפיהרר כגאון אסטרטגי רב-עוצמה.
  • ברית בין גרמניה הנאצית לאיטליה הפאשיסטית

    ברית בין גרמניה הנאצית לאיטליה הפאשיסטית
    היטלר יזם ברית בין גרמניה הנאצית לבין איטליה הפאשיסטית. הסכם
    זה מסמל גשר בין מדינות טוטליטריות וחזקות מול מדינות דמוקרטיות וחלשות. גרמניה ואיטליה ראו בהסכם זה חזית אחידה מול בריה"מ.
  • הסכם גרמניה עם יפן

    הסכם גרמניה עם יפן
    גרמניה המשיכה לבסס את כוחה מול בריה"מ. על פי הסכם זה, סוכם כי כל אחת מהן לא תתקיף את האחרת בעת משבר וסכסוך עם בריה"מ, היה זה ניצחון כפול להיטלר: חזית נוספת מול בריה"מ, ורכישת בעלת ברית במזרח הרחוק.
  • ועידת הוסבאך

    ועידת הוסבאך
    יטלר מסביר לראשונה בפני ראשי המטה הצבאי, את תוכניותיו כיצד להשיג את אותו מרחב מחיה, שגרמניה חייבת על מנת להביא לשגשוג של העם הגרמני. היטלר מתייחס להיותם של בני העם הגרמני מחוץ לגבולות הרייך, בעיקר במדינות אוסטריה וצ'כוסלובקיה, הוא טוען כי יש לאחד את הגרמנים הללו עם שאר האומה הגרמנית, ואת זאת ניתן לעשות רק בכוח צבאי. היטלר מתייחס למצב של גרמניה ביחס למצבן של המעצמות המערביות בריטניה וצרפת, ומעריך כי גרמניה עדיין לא מוכנה לפתוח במלחמה מולן.
  • סיפוח אוסטריה

    סיפוח אוסטריה
    במרס 1938 פלשו צבאות גרמניה לאוסטריה. המוני האוסטרים קיבלו את הגרמנים בתשואות אהדה. היטלר ערך משאל עם בקרב העם האוסטרי בעניין איחוד שתי המדינות, גרמניה ואוסטריה. היה רוב כמעט מוחלט בעד האיחוד. אוסטריה סופחה לגרמניה ללא שפיכות דמים. משמעות הסיפוח הייתה: גרמניה התעצמה עד מאד וכל המשאבים, התעשייה והחימוש האוסטרים עברו לרשותה. מדינות המערב, בריטניה וצרפת בעיקר, התגלו כמפוחדות ופייסניות, ולא הגיבו בכוח על כיבוש אוסטריה.ואוסטריה קרש קפיצה לצ'כסלובקיה
  • ועדת איוואן

    ועדת איוואן
    ועידת אוויאן היא ועידה שהתכנסה בעיר אוויאן שבצרפת ב-6 ביולי 1938, לדיון בבעיית הפליטים היהודים ופליטים אחרים, בהם מתנגדי המשטר הנאצי, שנמלטו משטחי גרמניה הנאצית. רוב המדינות שהשתתפו בוועידה היו מוכנות להמשיך ולקבל פליטים נוספים על פי המכסות הקיימות, אך לא הסכימו להרחיבן. ועידת אוויאן לא השיגה הרבה פרט להקמתה של ועדה בין-ממשלתית לענייני פליטים. המדינות הדמוקרטיות הביעו אמפתיה לסבל הפליטים, והיו מוכנות להמשיך ולקבל רבים מהם, אך סירבו להגדיל את מספר המהגרים לשטחן מעבר למכסות הקיימות.
  • הסכם מינכן וכיבוש צ'כוסלובקיה

    הסכם מינכן וכיבוש צ'כוסלובקיה
    ההסכם, עליו חתמו מנהיגי ארבע המדינות, הכתיב למעשה כניעה מלאה לדרישותיו של היטלר. עקרונות ההסכם כללו, בין היתר, סיפוח מידי של אזורים בעלי רוב גרמני, קביעת גורל אזורים בעלי מיעוט גרמני גדול באמצעות משאלי עם והתחייבות צרפת ובריטניה לערוב לגבולותיה החדשים של צ'כוסלובקיה.
    ההסכם נחשב לאחד הגורמים העיקריים שהביאו בסופו של דבר לפרוץ מלחמת העולם השנייה. תוצאותיו המידיות היו סיפוח חבל הסודטים ואזורים אחרים לגרמניה, סיפוח שהיה הצעד הראשון והמשמעותי בתהליך ההשתלטות של גרמניה על צ'כוסלובקיה.
  • הסכם ריבנטרופ-מולטוב

    הסכם ריבנטרופ-מולטוב
    הסכם רִיבֶּנְטְרוֹפּ-מוֹלוֹטוֹב היה הסכם שנחתם בין שר החוץ הגרמני יואכים פון ריבנטרופ ושר החוץ הסובייטי, ויאצ'סלב מולוטוב, ערב מלחמת העולם השנייה, ב-23 באוגוסט 1939, לתקופה של עשר שנים. ההסכם היה הסכם אי-התקפה בין ברית המועצות לגרמניה, ובחלקו החסוי קבע את חלוקתה של פולין בין שתי המדינות. ההסכם הופר על ידי גרמניה הנאצית ב-22 ביוני 1941.
    ההסכם איפשר להיטלר לממש את איומו כלפי פולין. ספק אם היה פולש בלי הסכם עם ברית המועצות, אי לכך יש הרואים גם את סטלין כאחראי למלחמה שתפרוץ.