-
משה מנדלסון
משה מנדלסון היה יהודי גרמני שקיבל חינוך יהודי מסורתי. מעבר ללמוד הלכה למד גם פילוסופיה שפות ומדענים. הוא השתלב בחברת היהודים המשכילים בברלין, והקפיד על שמירת המצוות. מנדלסון הפך להוגה דעות מוכר באירופה ונחשב לאבי תנועת ההשכלה היהודית. מנדלסון ראה את עצמו כחיל- חלוץ וכנושא שליחות של הפצת ערכי הנאורות בחברה היהודית. -
החת"ם סופר
החתם סופר היה מגדולי תלמידי החכמים במאה ה-19 והנהיג את הקהילה האורתודוקסית בהונגריה, כשהוא למעשה מתווה את דרך החשיבה האורתודוקסית עד היום- דרישה להיבדלות מוחלטת מהשפעות המודרנה, מאבק חריף ברפורמים והתנגדות להתערבבות עם הנוכרים. -
.קרל מרקס
קרל היינריך מרקס היה פילוסוף, כלכלן, סוציולוג, היסטוריון, עיתונאי וסוציאליסט מהפכני גרמני-יהודי. עבודתו העיונית והתאורטית הניחה יסודות לניתוחו של הסדר התעשייתי המודרני, והיוותה תשתית לכל ביקורת הקפיטליזם שנוצרה אחריו -
פולמוס השמיטה
כבר בשנים הראשונות של ההתיישבות החדשה במושבות החקלאיות התגלתה בעיה, הבעיה הייתה שכמה שנים לאחר הקמת המושבות הייתה שנת שמיטה, המתיישבים שרובם היו דתיים לא הסכימו לעבוד במהלך שנת השמיטה בשדות,חובבי ציון רצו שהמושבות יוכלו להתפתח וחששו ששביתת האדמה תביא לאובדן שווקים. הם ביקשו דרכים להתיר את עבודת האדמה בשנה השביעית. הרבנים בארץ ובחו"ל ניסו למצוא פתרון לבעיה , והליטו לעשות היתר מכירה- מכירת הקרקע לגוי וכך אהיה ניתן לעבוד, יש שפעלו כך ויש שבחרו לא לעבוד את האדמה. -
הרב אברהם יצחק הכהן קוק
הרב קוק היה בעל גישה אוהדת לציונות, ובשל כך גם נרכשה אליו הערכה רבה מצד בני המושבות החילוניים. הוא עשה הכל כדי למצוא פתרון לבעיות ההלכתיות
שעלו עם הזמן. הרב קוק יזם את "מסע הרבנים"- מטרת המסע הייתה חיזוק שמירת המצוות במושבות ובקבוצות השונות ומצד שני להפחית את העוינות בין היישוב הישן לבין היישוב החדש ע"י מפגש ישיר בין שני הצדדים. -
הצהרת בלפור
תוך כדי מלחמת העולם האשונה, שר החוץ של בריטניה 'ארתור ג'ימס בלפור' שולח מכתב -הצהרה להלורד רוטשליד, ובמכתב הוא מתחייב בשם ממשלת בריטניה לאפשר ליהודים להקים בית לאומי בארץ ישראל. זאת לאחר משא ומתן ממושך בין תנועת הציונות וממשלת בריטניה. -
מיין קאמפף
ב1924 היטלר כותב בכלא את הספר מיין קאמפף (המערכה שלי). בספר זה פרס היטלר את עקרונותיו, השקפת עולמו ותכנית פעולה כיצד לממש עקרונות אלו. -
ועדת פיל
בעקבות פרעות ערביות חוזרות ונשנות של הערבים על חיי יהודים ורכושם, מינתה הממשלה הבריטית ועדה מלכותית שתבדוק את המצב בארץ. ביולי 1937 פרסמה הוועדה את הדו"ח שלה, ובו המליצה על חלוקת ארץ ישראל לשתי מדינות נפרדות, האחת יהודית (20 אחוז מהשטח) והשנייה ערבית (75 אחוז מהשטח) , ופרוזדור בחסות בריטית (5 אחוז מהשטח) המחבר את יפו עם ירושלים. היהודים קיבלו את התוכנית בהסתייגות, הערבים דחו אותה מכל וכל. -
אגרת הבזק של היינדריך
, שלח אותה ראש המשרד הראשי לביטחון הרייך ריינהרד האיגרת נשלחה לראשי האייזנצגרופן, היא נשלחה שלושה שבועות לאחר שהנאצים כבשו את פולין, ועסקה ב3 ציווים מרכזיים המופנים כלפי היהודים- ריכוז של היהודים בערים גדולות, הקמת מועצת זקנים בכל קהילה-יודנרט, ואריזציה- הפיכת רכוש יהודי לגרמני. -
הפרהוד
הפרהוד, הוא שמן של פרעות שנערכו באוכלוסייה היהודית בבגדאד, עיר הבירה של עיראק. בפרעות נרצחו יהודים, נפצעו ורכוש רב נבזז. -
מבצע ריינהרד
הוחלט על הקמת שלושה מחנות שמטרתן תהיה רצחת יהודית בגנרל- גוברנמן. המצב ייקרא "מבצע ריינהרד". המחנות הוקמו ב- טרבלינקה, בלזץ' וסוביבור. שיטת המוות הייתה שהיהודים הוכנסו אל תוך חדרים אטומים אליהם - הוכנס צינור הגז ממנועי טנקים רוסיים- גז רעיל -
מרד גטו וורשה
מרד גטו ורשה היה המרד היהודי הגדול ביותר שפרץ בתקופת השואה, והפך לסמלה המובהק של ההתנגדות היהודית בשואה. התקוממות הלוחמים היהודיים בתוך גטו ורשה בפולין הכבושה הייתה ניסיון נואש למנוע מהנאצים לשלח את שארית אוכלוסיית הגטו למחנה ההשמדה טרבלינקה, או לפחות למות תוך כדי לחימה. מרדכי אנילביץ ממארגני המרד, אמר "אנחנו נלחמים בשביל שלוש שורות בהיסטוריה", כוונתו הייתה שהם לא ישרדו אבל לפחות נבחר באיזה אוו נמות, ברוח לחימה. -
תנועת הבריחה
בסיום המלחמה, אירופה המזרחית נשלטה ע"י ברית המועצות הקומוניסטית, שלא ראתה לנכון לסייע ליהודים יותר משאר העמים וחשבה שהם יחזרו לגור במקומם הקודם. מצד שני הקימו בעלות הברית מחנות עקורים שסייעו לשיקום היהודים, רבים מהיהודים רצו לעבור מהמזרח למערב, 'תנועת הבריחה' הבריחה יהודים מהמערב למזרח. -
תנועת המרי העברי
סיום המלחמה ומצבם של היהודים באירופה מעלה תקווה ביישוב היהודי שעתה ימצא פתרון אמיתי, למצוקה היהודית. ממשלת בריטניה מודיעה שהיא ממשיכה במדיניות הספר הלבן השלישי ואף מחמירה אותו. ראשי המחתרות- ההגנה, האצ"ל והלחי מחליטים לשתף פעולה מבחינה צבאית. תוקם "מנהלה" משותפת לשלושת המחתרות וישבו בה נציגים מכל מחתרת. התנועה נקראת- 'תנועת המרי העברי' הם יחלטו איזה פעולות יצאו לפועל ואיזה מחתרת תבצעה אותן. -
כ"ט בנובמבר
העצרת הכללית של האו"ם התכנסה להצבעה על מסקנות הוועדה בכ"ט בנובמבר 1947, היישוב המתין בנשימה עצורה, והמנהיגים הציונים הטילו את כובד משקלם למערכה הפוליטית הגדולה. בערב ההכרעה יה ברור אלו מדינות הולכות להתנגד, אך לא היה ברור מי יצביע בעד, לכן נערכו מאמצי סברה ושכנוע מצג מנהיגים ציונים ויהודים מקומיים. הציבור היהודי בארץ האזין בדריכות למקלטי הרדיו, ששידרו את ההצבעה. 33 מדינות תמכו, 13 התנגדו ו10 נענעו. לפיכך ההצבעה התקבלה. -
ניפלת גוש עציון
הקרב על גוש עציון החל בתחילת מלחמת יום העצמאות, ישובי הגוש סבלו מפרעות וחוסר באספקה, הקרב הסתיים ב13.5 1948, ערב הכרזת העצמאות, כפרי עציון הותקף מכל הכיוונים ע"י ערבים, בקרב נהרגו 127 מתושבי הקיבוץ מי שנאשר נאלץ לוותר. -
משפט אייכמן
משפט אייכמן הוא משפט שהתנהל בישראל בשנת 1961, ובו הועמד לדין הפושע הנאצי אדולף אייכמן על פי חוק לעשיית דין בנאצים ובעוזריהם, בגין מעשיו בשואה ובסיומו נידון למוות והוצא להורג בתלייה, לאחר שערעורו ובקשת החנינה שלו נדחו. המשפט היה בעל חשיבות גדולה מאוד- המשפט בא להוכיח את ישראל כנציגת העם היהודי בעולם. החשיבות הגדולה הנוספת הייתה שמיעת עדויות של ניצולים שעד אז לא דיברו ותושבי הארץ באו עליהם עם ביקורת לאחר המשפט החל שינוי בתודעה של השואה בארץ. -
.מלחמת ששת הימים
מחמת ששת הימים הייתה מלחמה שנערכה מבוקר 5 ביוני עד ליל 10 ביוני 1967 , בין ישראל לבין מצרים, ירדן וסוריה, שנעזרו במדינות ערביות נוספות המלחמה החלה במכה מקדימה ישראלית במבצע מוקד על חיל האוויר המצרי, לאחר תקופת ההמתנה המתוחה, שבה נעשו ניסיונות להימנע ממלחמה. השטח הכולל של ישראל אחרי המלחמה גדל פי שלושה משטחה של מדינת ישראל לפני המלחמה. תוצאות המלחמה - ישראל חזקה את כוחה, שיפרה את מצבה הכלכלי, התיישבות בשטחים, חיזוק המורל הלאומי ישראלי וחיזוק הקשר בין ישראל ויהודי התפוצות. -
מלחמת יום כיפור
מלחמת יום הכיפורים פרצה ביום הכיפורים ה'תשל"ד, 6 באוקטובר 1973, בהתקפת קואליציה של צבאות מדינות ערביות נגד ישראל, בהובלתן של סוריה ומצרים, שנתמכו על ידי חילות משלוח מארצות ערב, בעיקר מעיראק ומירדן. המלחמה התרחשה בעיקר בסיני וברמת הגולן, ונמשכה עד 24 באוקטובר 1973. המלחמה פגעה במורל של הציבור הישראלי, שבטח בעוצמת צה"ל לאחר אופוריית הניצחון במלחמת ששת הימים והופתע מעוצמת הלחימה של מדינות ערב וממספר הנפגעים הרב. -
מבצע משה
בעקבות ניתוק של היחסים הדיפלומטים, בין מדינת ישראל לאתיופיה, הייתה סכנה גדולה ליהודי אתיופיה, החל מבצע משה ערך במשך כחודשיים , היהודים התרכזו במחנות פליטים בסודן- הלכו ברגל מאתיופיה ומשם הגיעו לארץ ע"י המוסד שפעל להחזרתם לארץ הם הגיעו ברכבת אווירית של מטוסים, ועלו בו כ7000 עולים.