-
ירושלים נקבעה כעיר בירה כבר לפני 3,000 שנה. בשנת 1,000 לפני הספירה החליט דוד המלך לעזוב את חברון, שהייתה אז עיר מלכותו, ולהקים את עיר דוד בירושלים (שמואל ב פרק ה פס' 4-7). בנו של דוד, שלמה המלך, חיזק את מעמדה של ירושלים: הוא העביר את המרכז מעיר דוד להר המוריה – הר הבית, ושם בנה את ארמונו ואת בית המקדש. וכך הפכה ירושלים למרכז לאומי, דתי, כלכלי ותרבותי של ממלכת ישראל.
-
בשיר "תקוותנו" מוזכרת ירושלים שלוש פעמים: בראשונה כעירו של דוד המלך, בשנייה את חומותיה ובשלישית ב"חורבות ירושלים"
-
בן גוריון מחליט לבטל את תפקיד המושל הצבאי על ירושלים עקב הבנתו כי ירושלים אינה עוד שטח כבוש.
-
בעקבות תהליך הפיכתה של ירושלים כבירת ישראל עברו משרדי ממשלתיים חשובים: משרד הדתות, משרד האוצר ומשרד המשפטים לירושלים.
-
חיים ויצמן נשיא המדינה הראשון מצהיר אמונים בירושלים.
-
בתאריך זה הושלם תהליך החזרתה של ירושלים כבירת ישראל כמו שהיתה בימי דויד המלך. בן גוריון מדגיש את סגירת המעגל האומרו את המילים: "עם הקמת המדינה היהודית שבה ירושלים להיות בירתה"
-
בט"ו בשבט תש"ט – 14 בפברואר 1949 – נפתח המושב החגיגי הראשון של האסיפה המכוננת. את הישיבה הראשונה ניהל הנשיא הזמני, ד"ר חיים ויצמן, והשתתפו בה הרמטכ"ל, אלופי צה"ל, הרבנים הראשיים, שופטים ונכבדים נוספים. הטקס התקיים בבניין המוסדות הלאומיים בירושלים, והוא נפתח בהדלקת נרות נשמה לזכר חללי השואה ומלחמת העצמאות. היושב ראש הנבחר, יוסף שפרינצק, קיבל את פטיש העץ, ושלוש הַקָשׁוֹת פתחו את טקס ההשבעה. במעמד זה אישרה האסיפה המכוננת את חוק המעבר שקבע כי האסיפה המכוננת תיקרא הכנסת הראשונה.
ו -
עד 1951 עברו רוב משרדי הממשלה לירושלים מעברם גרם לעלית חשיבותה של ירושלים כבירת ישראל. בשנת 1953 משרד החוץ עובר לירושלים ולאחר מכן בשנת 1958 בניין הרבנות עובר לירושלים.
