-
Period: 2200 BCE to 1273 BCE
מצרים וכנענים
טרם כניסת עם ישראל לארץ ישראל שלטו בארץ מספר עמים, שנקראו "כנענים", תחת חסות מצרית, ששטחי והיקף שליטתה השתנו. -
Period: 1273 BCE to 924 BCE
ישראלים - ישראל הקדומה
עם ישראל התלכד ונבנה כעם ביציאת מצרים ובדרכו לארץ במדבר. לאחר קבלת התורה, וארבעים שנה במדבר נכנס העם בראשותו של יהושע בן נון לארץ ישראל וכבשה. בתחילה הכיבוש לא היה שלם, והעם נאלץ להתמודד עם הצקות מהעמים שלא נכבשו ומשכניהם. שיא השגשוג היה בתקופת המלך שלמה, שבה שרר שקט מדיני, ושגשוג כלכלי. על בסיס זה בנה שלמה המלך בירושלים את בית המקדש הראשון. עם מותו התפצלה הממלכה. -
Period: 924 BCE to 720 BCE
יהודים - יהודה וישראל
מות שלמה המלך הביא לפיצול הממלכה. על ישראל מלך ירבעם ועל יהודה, בירושלים, מלך בנו של שלמה רחבעם. מאז פירוק הממלכה חלה הידרדרות הדרגתית מדינית, כלכלית, דמוגרפית ורוחנית במצבו של העם. שתי הממלכות נאבקו באופן תדיר ביניהן, מה שהחליש את שתיהן ואפשר לאויבים מבית ומחוץ (שלעתים אף הוזמנו להתערב לטובת אחד הצדדים) להיכנס ולכרסם בהן. בנוסף, מלכים רבים סטו מדרכי התורה, עבדו אלילים והסיטו אחריהם את העם. הנביאים בתקופה זו היו המנהיגים הרוחניים, שהטיפו לערכי התורה והמוסר ונלחמו בעבודת האלילים. -
Period: 720 BCE to 597 BCE
יהודים ואשורים
כמאתיים שנה לאחר פירוק הממלכה כבשה האימפריה האשורית את ממלכת ישראל, שבירתה העיר שומרון. מלך ישראל באותו זמן היה הושע בן אלה. וכך כתוב במלכים ב', י"ח: "בשנת שש לחזקיהו... נלכדה שומרון. ויגל מלך אשור את ישראל אשורה...". המלך האשורי פנה גם לכיבוש יהודה וירושלים, אך מסופר שבדרך נס צבאו הושמד והוא נאלץ לחזור בו. על אף זאת, אשור כבשה את מצרים ובכך איגפה את יהודה והפכה אותה לבת חסות. -
Period: 597 BCE to 538 BCE
בבלים
הבבלים כבשו את האימפריה האשורית עד לגבול מצרים באזור שנת 600 לפנה"ס. יהודה ובראשה יהויקים, ואחריו בנו יהויכין, תמכה במצרים במלחמתו בבבל. בתגובה הוגלו לבבל בשנת 597 לפנה"ס המלך יהויכין ויתר גדולי העם. נבוכדנאצר מלך בבל המליך על יהודה את צדקיהו. גם צדקיהו מרד וגם הוא דוכא בידי הבבלים שהגלו את מרבית תושבי יהודה, והחריבו את בית המקדש בחודש אב, של שנת 586 לפנה"ס. על ניהול המדינה הכבושה הופקד גדליהו בן אחיקם. רצח גדליהו בידי מורדים יהודים, נענש בחורבן נוסף וגלות שלישית בידי הבבלים. -
Period: 538 BCE to 332 BCE
פרסים
האיפריה הפרסית בראשותו של כורש כבשה את האיפריה הבבלית וירשה אותה בשנת 539 לפנה"ס. בקיץ 538 נתפרסמה הכרזת כורש, בה הוא קורא ליהודים לחזור לארצם ולבנות את מקדשם שחרב בירושלים. בכך נענתה ממשלת פרס לבקשת הגולים לחזור לארץ ולנבואותיו של ישעיהו, שראה בכורש שליח של השם לעניין זה. -
Period: 332 BCE to 164 BCE
יוונים
יוון בהנהגתו של אלכסנדר מוקדון כבשה והחליפה את האימפריה הפרסית בשנת 332 לפנה"ס. בתחילה, היו יחסי שלום. היהודים קיבלו יפה את הכובש והוא מצידו כיבד את מנהגיהם ודתם. העריץ היווני-סורי, אנטיוכוס אפיפנס, כרת ברית עם כת המתייוונים על מנת ליוון את היהודים כולם. הוא ניסה לבצע זאת באמצעות גזירות דת קשות, שלוו כמובן בעונשים כבדים למתנגדים. העם התקומם בהנהגת החשמונאים. בשנת 164 לפנה"ס הצליחו היהודים לשחרר את ירושלים ולחנוך את בית המקדש. כעשרים שנה לאחר מכן, הביא המשך המרד לחירות מדינית גמורה של מדינת יהודה -
Period: 164 BCE to 63 BCE
חשמונאים
תקופת העצמאות היהודית הייתה טובה ליהודה מבחינה מדינית וכלכלית. הממלכה היהודית העצמאית. שטחים רבים בסביבת הממלכה נכבשו וחלק מהאוכלוסייה שנכבשה גוירה. בסוף מלכותה של שלומציון החל מרד צדוקים בראשות אריסטובולוס באחיו הורקנוס, יורש העצר, שהיה מושפע מן הפרושים. מרד זה הוביל למלחמת אחים, שפגעה בממלכה. האחים הנלחמים פנו לפומפיוס, המצביא הרומי הגדול, שלכד את סוריה בשנת 65 לפנה"ס, על מנת שיכריע ביניהם. -
Period: 63 BCE to 395
רומאים
בשנת 63 לפנה"ס גבש פומפיוס המצביא הרומי את ירושלים ושם קץ לאימפריה ההיוונית. הוא נתן ליהודה אוטונומיה תחת חסות רומית והכתיר את הורקנוס השני לכהן גדול ונשיא. בשנת 6 לסה"נ, בעקבות התנגשויות בין המלך מבית הורדוס השנוא לעם, בוטלה האוטונומיה ויהודה הפכה לחלק ממדינת סוריה הרומית. המרד הגדול, שפרץ בשנת 66 לספירה, הוכרע בסופו של דבר ע"י טיטוס בשנת 70. אז החריב את בית המקדש. כשישים שנה לאחר מכן, דוכא מרד נוסף באכזריות רבה, מרד בר-כוכבא. -
Period: 395 to Feb 3, 636
ביזנטים
בשנת 395 התפצלה האימפריה הרומית לרומא המערבית, ולרומא המזרחית. לימים נקראה האימפריה המזרחית ביזנטיון על שם עיר הבירה שלה. אימפריה זו המשיכה להתקיים עוד כאלף שנה, בעוד שאחותה המערבית התפוררה במהרה בעקבות פלישות העמים הברבריים שהשתלטו עליה בהדרגה. -
Period: Feb 3, 636 to Feb 3, 1099
ערבים
הערבים השתלטו על ארץ ישראל בהדרגה במלחמות שנמשכו מספר שנים בראשות החליפים אבו-בכר ועומר. באוגוסט 636 ניגף הצבא הביזאנטי ופינה את סוריה וארץ ישראל. שלטון הערבים נמשך עד הכיבוש הצלבני ב-1099. צלאח א-דין כבש את ירושלים מידי הצלבנים בשנת 1187. -
Period: Feb 3, 1099 to Feb 3, 1244
צלבנים
מסע הצלב הראשון יצא מאירופה ב-1096 במטרה להביא לשליטה נוצרית בירושלים. שלוש שנים לאחר מכן, המחנה שיצא מאירופה עבר מהלבנון לרמלה, שתושביה ברחו ומשם עלה על ירושלים. הכובשים ערכו טבח כללי באוכלוסייה. היהודים בירושלים נטבחו ונשרפו וקצתם נמכרו לעבדות באיטליה. מעטים ביותר הצליחו לברוח לאשקלון ומצרים. גם ביתר הערים נהגו הצלבנים לטבוח ביהודים. כמו כן הם חידשו את הגזירה הרומית האוסרת על יהודים להיכנס לתחומי ירושלים. בשנת 1187 נכבשה ירושלים בידי צלאח-אדין, אך הצלבנים המשיכו להחזיק ברוב חלקי הארץ. -
Period: Feb 3, 1244 to Feb 3, 1516
ממלוכים
השתלטות המצרים על ארץ ישראל החלה עוד בטרם מהפכת הממלוכים במצרים. בשנת 1244 כבשו המצרים את ירושלים בעזרת גדודים ח'ואריזמים, שברחו מהמונגולים שכבשו את אסיה. בהמשך השתלטו הממלוכים (מוסלמים לא ערבים, שהיו תחילה חיילים-עבדים) על מצרים, גברו במלחמתם על המונגולים והשלימו את הכיבוש של ארץ ישראל וסוריה. -
Period: Feb 3, 1516 to
עותמאנים
האימפריה העותמאנית, שהחלה את כיבושיה בכיוון ביזנטיון ואירופה, פנתה בראשותו של הסולטן סלים הראשון למזרח. בשנת 1516 יצאו הממלוכים להילחם בסולטן העותמאני בסוריה והובסו. שנה לאחר מכן כבר כבש את מצרים, לב האימפריה הממלוכית המובסת. האימפריה העותמאנית, התפרקה בעקבות מלחמת העולם הראשונה והפכה לתורכיה המודרנית -
Period: to
בריטים - מנדט
ארץ ישראל נכבשה בידי בריטניה במהלך מלחמת העולם הראשונה בשנים 1917-1918. ב-1922 ניתן לה המנדט לשליטה בארץ מטעם חבר הלאומים. בכתב המנדט נכתב, שייעודו להכין את התנאים להקמת בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל. זאת ברוח הצהרת בלפור משנת 1917 ולאור ההכרה בקשר העמוק והקדום בין העם היהודי לארצו. -
Period: to
ישראלים - ריבונות
מדינת ישראל קמה עם הכרזתו של דוד בן גוריון על הקמתה בה' באייר התש"ח, 14 במאי 1948. המדינה התקבלה כחברה מן המניין בקרב אומות העולם בהתאם להחלטת האו"ם בעניין זה משנת 1947. מאז הקמתה, המדינה נלחמת על הלגיטימיות של עצם קיומה. מלחמה זו מתנהלת גם בזירה הבין לאומית הרחוקה וגם בזירה הקרובה עם שכנותיה, שחלקן עדיין אינן מכירות בה ומצהירות בגלוי על שאיפתן ופעילותן להחרבתה בכח.