תקופת בית שני - אירועים חשובים

גלות בבל

Period: 601 BCE to 538 BCE

גלות בבל החלה בשורה של מרידות יהודיות כנגד הממלכה הבבלית. הבבלים הגיבו ביד קשה, כבשו את הארץ שוב ושוב והגלו חלק נרחב מהאוכלוסייה היהודית החל משנת 601 לפנה"ס. בשנת 586, להגלייה נוסף גם חורבן בית המקדש הראשון

הצהרת כורש

538 BCE

63 שנים לאחר תחילת גלות בבל, ו-48 שנים לאחר חורבן בית המקדש, ההיסטוריה מחייכת שוב ליהודים: המלך כורש, מייסד הממלכה הפרסית, כובש את האימפריה הבבלית. בשורה של הכרזות הוא מודיע לכל העמים הכבושים והגולים שיוכלו לחזור לארצותיהם ולקיים את מנהגיהם תחת השלטון הפרסי.
בעקבות זאת, יהודים רבים (לא כולם) בוחרים לחזור לארץ. זוהי שיבת ציון.

התקופה הפרסית בא"י

Period: 538 BCE to 333 BCE

שלטון הפרסים נחשב לתקופה של שגשוג עבור היהודים. הפרסים הניחו לכל עם לנהל את עצמו ולשמור על מנהגיו, כל עוד הם מספקים מסים ונאמנות למלך.

ימי אחשוורוש

486 BCE

חשיארשה הראשון, מלך פרס, היה מלך חזק ומטיל מורא, ונזכר בהיסטוריה העולמית כמי שכמעט כבש את יוון. בהיסטוריה היהודית, הוא זכור בעיקר בשל חלקו במגילת אסתר. מעניין לראות שיהודים שבחרו להישאר בפרס, זכו לעושר וליוקרה מספקים על מנת להתקרב לחצר המלך, ואפילו להשפיע עליו.

כיבושי אלכסנדר הגדול

333 BCE

אלכסנדר הגדול, מלך מקדוניה ויוון, כובש את הממלכה הפרסית, את ארץ ישראל, את תורכיה ואת מצרים ומגיע עד להודו. בכל מקום שהוא מגיע אליו, הוא מכריז על עצמו כמלך וכאל. בכך הוא מייצר תרבות הלניסטית - לא לגמרי יוונית ולא לגמרי מקומית, אלא מעין שילוב

שלטון הלניסטי בארץ ישראל

Period: 333 BCE to 140 BCE

בשנת 333 כבש אלכסנדר מוקדון את ארץ ישראל. לאחר מותו הארץ עברה לממלכה שייסד תלמאי, הקצין היווני ששלט במצרים.
החל משנת 198 השלטון עבר לממלכה הסלווקית, ששלטה בשטח מסוריה ועד להודו. על אף שהשלטון ההלניסטי זכור בעיקר מאנטיוכוס המרושע, לרוב הוא לא כפה על אנשים את התרבות היוונית. ובכל זאת, החל מהכיבוש התרבות היוונית חלחלה לארץ ישראל - הן בקרב המתייוונים היהודים, הן בקרב העמים מסביב - ולבסוף, אפילו לתרבותם של היהודים האדוקים ושל הכוהנים.

ארץ ישראל תחת השלטון הסלווקי

198 BCE

אלכסנדר מוקדון מת בגיל 33 ללא יורשים. לאחר מותו קציניו הבכירים קרעו את הממלכה לארבעה חלקים, וכל אחד התחיל להילחם על חלקו. כל אחת מהממלכות שמרה על תרבות הלניסטית - כמו יוונית. יותר ממאה שנים לאחר מכן, לאחר 6 מלחמות שנערכו בארץ, עבר השלטון מבית תלמאי ששלט במצרים, לבית סלווקוס ששלט בסוריה.

מרד החשמונאים

167 BCE

מרד החשמונאים/ המקבים נפתח בשנת 167 לפנה"ס בעקבות הגזירות האנטי-יהודיות של המלך הסלווקי אנטיוכוס הרביעי. המרד השיג כמה יעדים חשובים, כגון כיבוש ירושלים והאזור, השגת ברית עם רומא וטיהור המקדש. ברם, זה לא נגמר פה: בשנת 160 המרד דוכא. יהודה המקבי מת בשדה הקרב, ושארית הצבא ברח לעבר הירדן וחזר רק כמה שנים לאחר מכן. בשנת 155 יונתן החשמונאי הצליח דרך עורמה פוליטית וניצול של הזמן הנכון להשיג הפסקת אש ואוטונומיה יהודית בארץ תחת הסלווקים - כאשר הוא המנהיג והכוהן הגדול.

בית חשמונאי

Period: 167 BCE to 63 BCE

שלטון בית חשמונאי נפתח במרד להצלת היהדות מפני השפעות זרות. כמה דורות בקרב בית חשמונאי כבר ניתן לראות השפעות זרות שחלחלו לתוך תרבותם שלהם. למרות זאת - הכבוד ליהדות ולשמירת המצוות נשמר לרוב לאורך כל ימי שלטונם. זוהי התקופה האחרונה של עצמאות יהודית בארץ לפני קום המדינה בשנת 1948

הכיבוש הרומאי

63 BCE

בשנת 63 לפנה"ס פנו שני אחים חשמונאים - יהודה אריסטובלס השני ויוחנן הורקנוס השני, למצביא הרומי פומפיוס, כדי שיעזור להם לבחור מי מהם יהיה המלך. בתגובה פומפיוס פלש עם הצבא ליהודה, ואפילו נכנס לקודש הקודשים. הוא הכריז שיותר לא יהיה מלך ביהודה, אלא אתנרך ("מנהיג העם") שיהיה נאמן לרומאים. בכך נפתחה תקופת השלטון הרומי ביהודה, שתסתיים בחורבן ובגלות

שלטון רומי עקיף

Period: 63 BCE to 6

השלטון הרומי לא החל ככיבוש מוחלט- במשך זמן רב היהודים בארץ עדיין חיו תחת מנהיגים ואפילו מלכים יהודיים. עם זאת, המנהיגים הללו היו כפופים לרצונות הרומאים ונדרשו להוכיח נאמנות מוחלטת. תחת המלך הורדוס במיוחד, הדבר הוביל לחוסר שקט בעם - וכתוצאה מכך לדיכוי העם בידי המלך.

עליית המלך הורדוס

37 BCE

בשנת 37 לפנה"ס הורדוס הופך למלך היהודים בחסות רומית. הוא מנהל שלטון מורכב - מצד אחד מעשיר את הארץ, יוצר שלום ומפעלי בנייה מרשימים (ביניהם שיפוץ בית המקדש). מצד שני - הוא מתואר כמלך אכזרי וככזה שהיה נאמן לרומאים יותר מלעמו. הורדוס נפטר בשנת 4 לפנה"ס. בניו לא הוכיחו את עצמם ובשנת 6 לספירה הרומאים החליטו לעבור לשלטון ישיר ביהודה, תחת נציב רומאי.

הולדת ישוע הנוצרי

1 CE

בסביבות שנת 1 נולד מי שיהפוך למייסד הדת הגדולה בעולם כיום. ישוע חי את חייו כיהודי, ולא נראה שהתכוון ליסד דת, על אף שהגיע לראש תנועה עממית. הוא הצליח להכעיס הן את הממסד היהודי והן את הרומאים, והוצא להורג בסביבות שנת 33.
להוצאה להורג זו הייתה התוצאה ההפוכה ממה שקיוו לה - ותורת ישוע החלה לסחוף המונים ברחבי האימפריה הרומית ובהמשך ברחבי העולם.

שלטון רומי ישיר

Period: 6 to 324

לאחר שבני הורדוס הוכיחו שהם חסרי תועלת, הרומאים החליטו להשתלט על , הארץ לחלוטין (למעט זמן קצר תחת המלך אגריפס הראשון בין השנים 41-44). במקום מלכי היהודים הרומאים הציבו בארץ פקידים, הנקראים נציבים. הנציבים היו אחראיים על הסדר ועל איסוף המיסים, אך פעמים רבות ניצלו עמדה זו כדי לבזוז את התושבים עד הפרוטה האחרונה, ולדכא באכזריות כל התנגדות.

המרד הגדול

66

בשנת 66 היהודים החליטו שהם אינם מסוגלים לסבול יותר את הניצול והאכזריות של הנציבים הרומים. הם יצאו למרד שנגמר באסון. לזמן מה היהודים הצליחו לכבוש שטחים, ואפילו לסלק את הלגיונות הרומאים. אך הרומאים חזרו עם נקם והשמידו בשיטתיות כל כפר, עיר ומצודה על דרכם. בשנת 70 המצביא טיטוס החריב את בית המקדש ואת ירושלים. המרד הסתיים סופית עם חורבנה של מצדה, והתאבדות המגנים בה בשנת 73. הארץ הייתה חרבה, אלפי יהודים נלקחו כעבדים והמרכז הרוחני של היהדות קרס. אבל כבד השתרר בארץ.

חורבן בית המקדש השני והקמת המרכז ביבנה

70

בעקבות החרבת בית המקדש נוצרה שאלה - כיצד היהדות תצליח לשרוד כאשר המוסד המאחד אותה נעלם? הפתרון, בראשות רבי יוחנן בן זכאי היה להקים מרכז רוחני-פוליטי ביבנה, ובו ינהלו סנהדרין דיונים, קביעת הלכות ושיפוט אשר יחליפו את הפעילות החברתית של בית המקדש, מבלי לחדש את הקרבת הקורבנות.

מרד בר כוכבא

132

מרד בר כוכבא היה מאורגן ומנוהל טוב בהרבה מהמרד הגדול. המרד הסב לרומאים אבדות קשות והצליח להשיג עצמאות יהודית בחלקים מארץ ישראל למשך מספר שנים. אך הרומאים לא התכוונו לוותר בקלות. הם חזרו עם צבא גדול ולוחמני יותר והרסו בשיטתיות כל כפר ועיר ביהודה ובגליל. הקרב האחרון, בביתר בשנת 136, הוביל למות בר כוכבא ולקריסה טוטאלית של הישוב בארץ. לאחר הכישלון יהודים רבים (לא כולם) הרגישו שאין עוד מה לחפש בארץ. הישוב הידרדר והגלות הגדולה החלה. גלות זו נמשכה כמעט 2,000 שנים.