ציר זמן בית שני - ינאי לונדון

חורבן בית המקדש הראשון וגלות בבל

586 BCE

בשנת 586 לפנה"ס, כבשו הבבלים את א"י וירושלים והחריבו את בית המקדש. העם היהודי ברובו נשלח לגלות בבבל. יהודים בודדים נשארו בארץ.

הצהרת כורש

538 BCE

המלך הפרסי כורש כובש את בבל מידי הבבלים וכשנה אחרי הכיבוש, הוא מפרסם את מה שכונה בפי היהודים "הצהרת כורש". ההצהרה ניתנת ליהודים שחיו בגלות בבל, כ-50 שנים אחרי שהעם היהודי נשלח לגלות. בהצהרה נאמר כי המלך כורש מאפשר ליהודים שרוצים בכך, לחזור לירושלים ולבנות את בית המקדש מחדש.

תחילת בניית בית המקדש השני

535 BCE

בשנת -535 החלו היהודים שהגיעו ארצה מבבל, לבנות את בית המקדש השני.

סיום בניית בית המקדש השני

515 BCE

בשנת -515, 20 שנים אחרי תחילת בניית בית המקדש השני, הושלמה הבנייה לבסוף, מכיוון שהיא נתקלה בעיכובים רבים.

עליית עזרא והרפורמה ביהדות - המעבר לתפיסה הבדלנית.

458 BCE

עזרא בן שריה הסופר, חכם יהודי מבבל ובעל תפקיד בשלטון הפרסי, עולה לירושלים עם קבוצת מאמינים ומבצע רפורמה ביהדות. בין היתר, עזרא יוצא נגד נישואי התערובת שהיו נפוצים ערב עלייתו ארצה. בנוסף, עזרא תמך במדיניות הבדלנית, שקידשה את היהדות כזרע קודש ויצאה נגד המדיניות של קודמיו - הגישה האוניברסלית, שתמכה בעירוב עם עמים שונים כדי לחזק את הקשרים של העם היהודי עם העמים הזרים שמסביב לירושלים וא"י

עליית נחמיה בן חכליה - חיזוק התפיסה הבדלנית

445 BCE

נחמיה בן חכליה עולה לירושלים כ-13 שנים אחרי עלייתו של עזרא. הוא מחזק את התפיסה הבדלנית ומחזק את הדת היהודית ואת הקשר של היהודים אל הדת היהודית. הוא ממשיך ומחריף את המאבק בנישואי תערובת, מחליש את המעמדות הגבוהים ומחזק את מצבם ומעמדם של פשוטי העם והכוהנים והלוויים שעבדו בבית המקדש ובכך יוצר חברה יהודית שוויונית יותר. בנוסף, הוא מחבר אמנה דתית, שמצליחה לחזק את הקשר בין היהודים לבין הדת היהודית.

אלכסנדר מוקדון כובש את א"י

332 BCE

אלכסנדר מוקדון, הידוע בכינויו אלכסנדר הגדול, כובש את א"י מידי הפרסים. כיבושיו של אלכסנדר מוקדון, שהיא עמו את התרבות היוונית, הובילו לחיבור בין התרבות היוונית לבין התרבויות השונות בארצות שכבש מוקדון. כתוצאה מכך התפתחה תרבות חדשה - התרבות ההלניסטית. ההשפעה של התרבות ההלניסטית על א"י ועל היהודים הייתה גדולה ומשמעותית, וגרמה בהמשך לקרע בעם ולמאבק בין שני גושים - הראשון בעד ההלניזם והשילוב עם התרבות החדשה, השני נגד ההלניזם ובעד שמירה על היהדות כדת בדלנית ויחידה.

שלטון בית תלמי (יורשיו של אלכסנדר מוקדון) בא"י

301 BCE

בין היורשים של אלכסנדר מוקדון התפתחו מאבקים ומלחמות, שבסופם הצליח בית תלמי לנצח את היריבים - הסלווקים - לכבוש את א"י ולשלוט בה כ-100 שנים

שלטון הסלווקים בא"י

198 BCE

לאחר 100 שנות שלטון של בית תלמי, הצליחו הסלווקים (משפחה יוונית נוספת) לכבוש את א"י מידי בית תלמי. השלטון שלהם נמשך כ-35 שנים.

יאסון מקים את הפוליס אנטיוכיה בירושלים

175 BCE

יאסון, שהיה הכוהן הגדול בזכות קניית משרת הכהונה הגדולה בכסף מהיוונים, מחליט להעמיק את השפעת ההלניזם על יהודה וירושלים, ומקים ובירושלים פוליס (עיר הלניסטית) בשם אנטיוכיה. דבר זה מחזק את הקרע בעם בין המתייוונים לבין היהודים עוד יותר.

גזרות אנטיוכוס ה-4 וראשית מרד החשמונאים

167 BCE

בשנת 167- מטיל אנטיוכוס המלך היווני גזרות על היהודים, כתוצאה מהתגברות המאבק של היהודים בשלטונו. הוא אוסר על קיום מצוות הדת, אוסר על שמירת שבתות וקיום חגים, אוסר על לימוד תורה, הכריח את היהודים לאכול מאכלים אסורים על פי הדת היהודית וכן חייב אותם להשתתף בטקסים יווניים אליליים. חלק מהיהודים קיבלו על עצמם את הגזרות מרצון, חלק פחדו מאוד ולכן קיבלו על עצמם את הגזרות, חלק ברחו למדבר מתוך תקווה שידם של היוונים לא תשיג אותם וחלק קטן החליטו להלחם בחזרה - משפחת חשמונאי מהיישוב מודיעין.

טיהור בית המקדש וביטול גזרות אנטיוכוס=תחילת שלטון החשמונאים

164 BCE

שלוש שנים אחרי הטלת גזרות אנטיוכוס, הצליחה משפחת חשמונאי לבטל את הגזרות, לסלק כמעט לחלוטין את היוונים מהארץ ולחסל את היהודים המתייוונים ששיתפו פעולה עם היוונים. בית המקדש טוהר והשלטון על היהודים עבר לידיים חשמונאיות-יהודיות. הממלכה החשמונאית משיגה הישגים טריטוריאליים, דתיים, חברתיים ופוליטיים רבים והופכת להיות ממלכה חזקה ביותר, עד הגעתם של הרומאים לאזור.

ראשית השלטון הרומאי ביהודה

63 BCE

בשנת 63 לפנה"ס, כמעט 100 שנים לאחר שיהודה הפכה לממלכה חשמונאית עצמאית, הגיעו הרומאים לארץ וכבשו אותה. כתוצאה מכך, חדלה יהודה להיות ממלכה עצמאית.

שלטון הורדוס - מלך בחסות הרומאים

37 BCE

לאחר מספר שנות מאבק בשרידי החשמונאים, מחליטים הרומאים למנות את הורדוס למלך על יהודה. הורדוס נבחר לתפקיד עקב נאמנותו המוחלטת לרומאים, יכולות ההנהגה שלו והקשרים הטובים עם העמים הזרים שמסביב לא"י. במהלך שלטונו של הורדוס חוסלו שרידי החשמונאים והעם היהודי הפך להיות עוד חלק מהאימפריה הרומית.

יהודה הופכת לפרובינקיה רומית

6

לאחר שבניו של הורדוס לא הצליחו לנהל את הממלכה כמו אביהם, הרומאים החליטו להפוך את יהודה לפרובינקיה (אזור בשליטה רומית ישירה שבראשו עמד נציב) רומאית. מצבם של היהודים המשיך להתדרדר לרעה, לאחר שגם בתקופת הורדוס מצבם לא היה טוב במיוחד. ככל שעבר הזמן, התגבר הכעס של היהודים כלפי הרומאים עד לפרוץ המרד הגדול (המרד נגד הרומאים).

המרד הגדול וחורבן בית המקדש השני

70

לאחר עשרות שנות שלטון רומאי, שהכביד על היהודים, הם החליטו לצאת למרד נגד הרומאים. המרד ארך ארבע שנים ובסופו הוחרב בית המקדש השני וחלק גדול מהיהודים נמכר לעבדות או גורש מהארץ. תקופה זו מחשבת לאחת הקשות בדברי ימי העם היהודי.

רבן יוחנן בן זכאי והקמת המרכז הדתי ביבנה

71

במהלך המרד הגדול נגד הרומאים, החליט רבן יוחנם בן זכאי, ביחד עם קבוצת מאמינים שלו, לעזוב את ירושלים וללכת ליבנה להקים מרכז דתי חלופי. בכך מבצע בן זכאי רפורמה ביהדות ולמעשה מקים מרכז דתי חלופי במקום בית המקדש שנחרב, תוך שהוא מצליח ליצור חיים יהודים והמשך קיום המצוות ללא קיומו של בית מקדש.

מרד בר כוכבא

132

לאחר כמה עשרות חיים תחת שלטון רומאי קשוח וקפדני, מחליט שמעון בר כוסבא (בר כוכבא) לצאת למרד ברומאים. המרד נכשל והיהודים ששרדו את המרד נתקלו בגזירות שמד קשות, שלמעשה חיסלו את היישוב היהודי באזור ירושלים ויהודה. היהודים ששרדו את המרד נמלטו לגליל והתקבצו שם. יהודים רבים אחרים עזבו את הארץ לכיוון בבל וארצות נוספות. בכך תמו הנסיונות של העם היהודי להשיג עצמאות מידי הרומאים.