אייכמן

נולד אדולף אייכמן

Mar 19, 1906

תחילת פעילותו הנאצית

1935

התקבל מדור לענייני יהודים (Juden-Referat)
מדור זה היה כפוף למשרד הראשי לביטחון הרייך (RSHA), בפיקודו של ריינהרד היידריך, שהיה כפוף להיינריך הימלר. תפקידו של אייכמן היה לפעול להגירה הכפויה של היהודים מגרמניה.

ביקורו בארץ ישראל

1937

אייכמן יצא בשנת 1937 לארץ ישראל גדי לבדוק את אופציית הגירת היהודים לשם. אייכמן הגיע למסקנה כי אופציה זו אינה רצויה, הן מבחינת גרמניה והן מבחינת בריטניה

בעקבות סיפוח אוסטריה

1938

עבר לווינה, ומונה לראש המחלקה היהודית באוסטריה (SS-Oberabschnitt שם הקים באוגוסט את הלשכה להגירה יהודית, שבעזרתה החרים את רכוש המהגרים, כפה את גירושם והשאיר בידם אך ורק אשרת כניסה לארץ ההגירה המיועדת. בווינה פיתח את שיטתו המיוחדת שכללה שלושה שלבים:
ערעור הבסיס הכלכלי (על ידי החרמת רכושם);1
הפחדתם באמצעות אלימות;2
השתלטות על מוסדות יהודיים ואילוץ מנהיגיהם לשתף עמו פעולה.3

ראש הלשכה היהודית

Sep 1, 1939

בעקבות פלישת גרמניה לפולין ופרוץ מלחמת העולם השנייה, ונה לראש המחלקה היהודית באוסטריה
שבעזרתה החרים את רכוש המהגרים, כפה את גירושם והשאיר בידם אך ורק אשרת כניסה לארץ ההגירה המיועדת

וועדת ואנזה

Jan 20, 1942

אייכמן היה מעורב בהכנות לוועידת ואנזה, לבקשתו של היידריך. הוא הכין את ההזמנות לגורמים השונים, הכין את נאומו של היידריך, ורשם את הפרוטוקול. בוועידה תואמו פעולות המוסדות השונים וסוכמו פרטי הביצוע בפועל של הפתרון הסופי לשאלת יהודי אירופה, תכנית שיזם אדולף היטלר. בעקבות הוועידה התמנה אייכמן לאחראי על הובלת יהודי אירופה לאתרי ההשמדה, לשם כך הוא תכנן את כל הפעולות הנדרשות לביצוע יעיל של הגירושים והנחה את עובדיו בארצות השונות בהתאם.

מעורבותו של אייכמן בהשמדת יהדות הונגריה

1944

אחר השתלטות הנאצים על הונגריה, הגיע אייכמן בראש צוות מיוחד של האס אס לבודפשט והוציא לפועל את השמדת יהודי הונגריה. המטרה הרשמית לשמה הגיעו הייתה: "להוציא את יהודי הונגריה מן הפעילות הציבורית, לרכזם, ולגרשם להשמדה, למעט יחידים הכשירים לעבודה
בתקופה הקצרה שבין מאי ליולי, גירש אייכמן, מומחה בתחומו, כ-440,000 יהודים מכל רחבי הונגריה בעיקר למחנה ההשמדה אושוויץ. השלטונות ההונגרים שיתפו פעולה עמו במבצע זה

סיום המלחמה והמלטותו של אייכמן לאמריקה

1946

עם תום המלחמה נתפס אייכמן על ידי האמריקאים ונכלא במחנה מעצר תחת השם הבדוי אוטו אקמן. הוא הצליח לברוח משם בינואר 1946, לפני שגילו את זהותו. הוא נרשם ברשות המקומית תחת השם אוטו הנינגר. ראשית עבד כחוטב עצים, אולם לאחר שהחברה שבה עבד פשטה רגל נאלץ להתקיים מעבודות מזדמנות.
בשנת 1950 נסע לאיטליה דרך דרום טירול, שם סייעו לו גורמים בוותיקן לקבל תעודת מעבר של הצלב האדום תחת השם הבדוי "ריקרדו קלמנט". הוא הגיע באניה לבואנוס איירס שבארגנטינה ביוני 1950 .

חיפושים אחר אייכמן

Period: 1947 to 1960

זהותו של אייכמן נחשפה על ידי יהודייה בשם סילביה הרמן, שהייתה זוגתו של בנו הבכור קלאוס, לזמן קצר. הם לא ידעו שהיא יהודייה ושאביה ניצול שואה, וכשהיא גילתה את זהותו האמיתית, העבירה הודעה לשירותים החשאיים של ישראל. מפחד לנקמה, היא ברחה לחוף המערבי של ארצות הברית, ושם היא מתגורר

לכידתו של אייכמן והבאתו שמשפט בישראל

May 21, 1960

ב-1960 נלכד אייכמן במקום מגוריו בבואנוס איירס על ידי "המוסד", בפעולה שתוכננה ובוצעה בפיקודו של ראש "המוסד", איסר הראל. בפעולה השתתפו, בין השאר, רפי איתן, אברהם שלום (סגן מפקד המבצע), צבי מלחין, יהודית נסיהו, צבי אהרוני, יעקב גת ויונה אליאן, שהיה הרופא המרדים שהרדים את אייכמן. אייכמן נחטף ב-11 במאי, והובא לישראל בחשאי ב-21 במאי.

פתיחת משפט אייכמן

Apr 11, 1961

משפטו של אדולף אייכמן נערך בבית המשפט המחוזי בירושלים, בפני השופטים משה לנדוי, ד"ר בנימין הלוי ויצחק רווה. בראש התביעה עמד היועץ המשפטי לממשלה, גדעון האוזנר. ועל הנאשם הגן עורך הדין הגרמני ד"ר רוברט סרווציוס, שהגן גם על נאשמים אחדים במשפטי נירנברג. הדיון הראשון נערך ב-11 באפריל 1961

אייכמן מורשע ונידון למות

Dec 15, 1961

הוצאתו להורג בתלייה

May 31, 1962

לאחר סירוב הנשיא לחנינה, הוצא אייכמן להורג בתלייה בשעה 23:58. גופתו נשרפה בחצר כלא רמלה ואפרו פוזר בים מחוץ למים הטריטוריאליים של מדינת ישראל. זו הייתה הפעם היחידה בתולדות מדינת ישראל שגזר דין מוות, שנגזר על נאשם במשפט פלילי, בהליך תקין, הוצא לפועל.