אדמורי חבד

אדמו"רי חסידות חב"ד ופועלם

  • האדמו"ר הזקן- רבי שניאור זלמן מלאדי

    האדמו"ר הזקן- רבי שניאור זלמן מלאדי
  • Period: to

    האדמו"ר הזקן- רבי שניאור זלמן מלאדי

    רבי שניאור זלמן מלאדי (נולד בין השנים ה'תק"ה-ה'תק"ט, 1745–1749 (ראו להלן), נפטר בכ"ד בטבת ה'תקע"ג, דצמבר 1812) מכונה אדמו"ר הזקן, בעל התניא ובעל שולחן ערוך הרב[2]. מייסד תנועת חסידות חב"ד והאדמו"ר הראשון בשושלת זו, עמד בראשה משנת ה'תקל"ב (1772) ועד לפטירתו בשנת ה'תקע"ג (1812). חיבר מספר ספרים, מהם נתפרסמו "ספר התניא" ושולחן ערוך הרב".
  • האדמו"ר האמצעי- רבי דובער

    האדמו"ר האמצעי- רבי דובער
  • Period: to

    האדמו"ר האמצעי- רבי דובער

    רבי דובער שניאורי, המכונה "אדמו"ר האמצעי" (ביידיש: דער מיטעלער רבי) (ט' בכסלו ה'תקל"ד, 24 בנובמבר 1773 – ט' בכסלו ה'תקפ"ח, 28 בנובמבר 1827), היה האדמו"ר השני בשושלת אדמו"רי חסידות חב"ד, שעמד בראשה משנת ה'תקע"ג (1812) ועד לפטירתו בשנת ה'תקפ"ח (1827).
    בכ"ב בתשרי ה'תקפ"ז (5 באוקטובר 1826) נאסר ונחקר בעקבות הלשנה, ובי' בכסלו של אותה שנה שוחרר לביתו. יום זה נחשב אחד מחגי הגאולה של חסידות חב"ד.
  • האדמו"ר הצמח צדק- רבי מנחם מנדל שניאורסון

    האדמו"ר הצמח צדק- רבי מנחם מנדל שניאורסון
  • Period: to

    האדמו"ר הצמח צדק- רבי מנחם מנדל שניאורסון

    רבי מנחם מנדל שניאורסון (מכונה הצמח צדק על-שם ספרו; כ"ט באלול ה'תקמ"ט[1], 1789 – י"ג בניסן ה'תרכ"ו, 29 במרץ 1866) היה האדמו"ר השלישי בשושלת אדמו"רי חסידות חב"ד. עמד בראשה משנת ה'תקפ"ח (1827) ועד לפטירתו בשנת ה'תרכ"ו (1866)
  • האדמו"ר המהר"ש- רבי שמואל שניאורסון

    האדמו"ר המהר"ש- רבי שמואל שניאורסון
  • Period: to

    האדמו"ר המהר"ש- רבי שמואל שניאורסון

    רבי שמואל שניאורסון (מכונה "אדמו"ר המהר"ש"; ב' באייר ה'תקצ"ד - י"ג בתשרי ה'תרמ"ג; 11 במאי 1834 – 26 בספטמבר 1882) היה אדמו"ר חסידי. אחר פטירת אביו רבי מנחם מנדל שניאורסון התפצלה חסידות חב"ד, והוא מילא את מקום אביו באדמו"רות חב"ד בעיירה לובביץ'. בראש החסידות בלובביץ' עמד משנת ה'תרכ"ו (1866) עד פטירתו.
  • האדמו"ר הרש"ב- רבי שלום דובער שניאורסון

    האדמו"ר הרש"ב- רבי שלום דובער שניאורסון
  • Period: to

    האדמו"ר הרש"ב- רבי שלום דובער שניאורסון

    רבי שלום דובער שניאורסון (כ' בחשוון ה'תרכ"א, 5 בנובמבר 1860 – ב' בניסן ה'תר"פ, 21 במרץ 1920), מכונה "האדמו"ר הרש"ב", היה האדמו"ר החמישי בשושלת אדמו"רי חסידות חב"ד־ליובאוויטש (בדורו התקיימו ענפים נוספים של החסידות מלבד ליובאוויטש), שעמד בראשה משנת ה'תרמ"ג (1882) ועד לפטירתו בשנת ה'תר"פ (1920). מייסד ישיבות תומכי תמימים ותורת אמת.
  • האדמו"ר הריי"ץ- רבי יוסף יצחק שניאורסון

    האדמו"ר הריי"ץ- רבי יוסף יצחק שניאורסון
  • Period: to

    האדמו"ר הריי"ץ- רבי יוסף יצחק שניאורסון

    רבי יוסף יצחק שניאורסון (מכונה הריי"צ; י"ב בתמוז ה'תר"ם, 21 ביוני 1880 – י' בשבט ה'תש"י, 28 בינואר 1950) היה האדמו"ר השישי בשושלת אדמו"רי חסידות חב"ד ליובאוויטש, שבראשה עמד משנת ה'תר"ף (1920)
    בארצות הברית עסק האדמו"ר בבנייה מחודשת של החסידות, תוך שהוא מתמודד עם ההתחלנות וההתבוללות בקרב היהודים שהיגרו מאירופה לארצות הברית. האדמו"ר הקים באותה תקופה מוסדות רבים, בהם ישיבות תומכי תמימים, המרכז לענייני חינוך והוצאת הספרים קה"ת, ועוד
  • הרבי מליובאוויטש- רבי מנחם מנדל שניאורסון

    הרבי מליובאוויטש- רבי מנחם מנדל שניאורסון
  • Period: to

    הרבי מליובאוויטש- רבי מנחם מנדל שניאורסון

    רבי מנחם מנדל שניאורסון (בכתיב מסורתי: מנחם מענדל שניאורסאהן; י"א בניסן תרס"ב, 18 באפריל 1902 – ג' בתמוז תשנ"ד, 12 ביוני 1994) היה האדמו"ר השביעי והאחרון של חסידות חב"ד-לובביץ' מי' בשבט ה'תשי"א (1951) ועד פטירתו. מכונה הרבי מלוּבָּבִיץ'[1] ובחסידות עצמה בקיצור הרבי.
    הקים את מפעל השלוחים ובתי חב"ד במקומות רבים בעולם. שיחותיו ומאמריו נדפסו בספרים רבים בחייו ולאחר פטירתו.
    בית מדרשו, השוכן במרכז חב"ד העולמי – 770 ברובע ברוקלין, ואוהל קברו ברובע קווינס שבניו יורק, משמשים מוקדי עלייה לרגל