משפט אייכמן

הכרזת בן גוריון על שאייכמן במדינת ישראל

May 23, 1960

עליי להודיע בכנסת, כי לפני זמן מה נתגלה על ידי שירותי הביטחון הישראליים אחד מגדולי פושעי הנאצים, אדולף אייכמן, האחראי - יחד עם ראשי הנאצים - למה שהם קראו 'הפתרון הסופי של בעיית היהודים', כלומר השמדת שישה מיליונים מיהדות אירופה. אדולף אייכמן כבר נמצא במעצר בארץ, ויעמוד בקרוב למשפט בישראל בהתאם לחוק לעשיית דין בנאצים ובעוזריהם תש"י - 1950.
הודעתו המקורית של בן גוריון:
https://www.youtube.com/watch?v=D3nM3mRWV-k

פתיחת משפטו של אדולף אייכמן

Apr 11, 1961

דבריו של גדעון האוזנר- התובע הראשי במשפט אייכמן עם פתיחת המשפט:
במקום בו אני עומד לפניכם, שופטי ישראל, ללמד קטגוריה על אדולף אייכמן - אינני עומד יחידי. עימדי ניצבים כאן, בשעה זו, שישה מיליון קטגורים. אך אין הם יכולים לקום על רגליהם, לשלוח אצבע מרשיעה כלפי תא הזכוכית ולזעוק כלפי היושב שם - אני מאשים. מפני שאפרם נערם בין גבעות אושוויץ ושדות טרבלינקה, נשטף בנהרות פולין וקבריהם פזורים על פני אירופה לאורכה ולרוחבה. דמם זועק, אך קולם לא יישמע. אהיה על כן אני להם לפה ואגיד בשמם את דבר האישום הנורא.

עדותו של יחיאל דינור במשפט אייכמן

Jun 7, 1961

ב-7 ביוני 1961 שימש יחיאל דינור כעד במשפטו של הפושע הנאצי אדולף אייכמן שנערך בירושלים, כיוון שהיה בין המעטים שפגשו את אייכמן בתקופת השואה ונותרו בחיים. אייכמן נכח באחת משתי הפעמים שבהן נחקר בחדר העינויים של הגסטאפו. מיד בתחילת מתן עדותו במשפט, לאחר כשמונה דקות במהלכן התבקש למסור את פרטיו האישיים ולהזדהות, קם דינור מכסאו שעל דוכן העדים והתמוטט על רצפת האולם לאחר שנדרש במשפט להזדהות בפעם הראשונה בשמו האמיתי.
יחיאל דינור במשפט אייכמן
https://www.youtube.com/watch?v=rfpDN0JNDTg

הכרעת הדין

Dec 12, 1961

התביעה הראתה את חלקו הפעיל של אייכמן בגירוש להשמדת יהודים בכל רחבי אירופה; החזקתם בתנאים מחפירים תת-אנושיים ורציחתם בשיטתיות במטרה להשמדת העם כולו.
בהכרעת הדין נקבע כי הוכח שאייכמן היה בעל תפקיד מרכזי במנגנון ההשמדה. סמכויותיו היו רחבות. הוא יזם ועודד בעצמו חלק מפעולות הגרוש ודבק בקנאות ובברוטליות בהליך זה מתוך דבקות באדולף היטלר ובמשנתו האנטישמית. הוא לא ויתר על השמדתו של אף יהודי גם כשנתבקש לכך מגורמים שונים ולא עצר מפעילותו כשקיבל הוראה מהממונים עליו לקראת סוף המלחמה.

דחיית בקשות החנינה

May 29, 1962

אייכמן, אשתו ורה, חמשת אחיו, ועשרים אנשי רוח ישראלים שטענו כי "סיום משפט אייכמן על ידי הוצאתו להורג ימעט את דמות השואה" שלחו בקשות חנינה לנשיא המדינה, יצחק בן-צבי. ממשלת ישראל התכנסה כדי לדון על ביצוע גזר הדין. גדעון האוזנר דיבר על לב השרים וטען: "אנחנו חייבים את ביצוע העונש לרבבות ניצולי השואה". רוב השרים הצביעו בעד התלייה אך חלקם התנגדו, ולכן לאחר מכן ביקשו להצביע שוב, כדי שיירשם שההחלטה התקבלה פה אחד.
לבסוף, הנשיא יצחק בן-צבי דוחה את בקשות החנינה.

ביצוע פסק הדין-ההוצאה להורג

Jun 1, 1962

בלילה שבין 31 במאי ל-1 ביוני 1962 הוצא אייכמן להורג בתלייה, בכלא רמלה. בשניות האחרונות טרם מותו ביטא אייכמן את אהבתו ואת נאמנותו ללא סייג לגרמניה ולארגנטינה. לאחר שנשרפה גופתו אפרו פוזר בלב ים, מחוץ למים הטריטוריאליים של מדינת ישראל. משפטנים בעולם כולו, ובכללם אף מי שכפרו תחילה בזכותה של מדינת ישראל לשפוט את אייכמן, ציינו את ההגינות שאִפיינה את השופטים, וכן את השמירה הקפדנית על עקרון משפט הצדק.
פסק דין משפט אייכמן- ארכיון המדינה
https://www.youtube.com/watch?v=AWXCx8LLK7w