-
נולד בכפר ראדי הסמוך לז'יטומיר (כיום חלק מאוקראינה) לדינה ויצחק יוסף ביאליק.
-
כשהיה בן 6 עבר עם הוריו לעיר הגדולה ז'יטומיר, ואביו פתח שם בית מרזח. אך בשנת המעבר התייתם מאביו, ועבר לגור אצל סבו הקפדן והאדוק - ר' יעקב משה ביאלק.חוויות שנה זו באו לידי ביטוי ביצירות: "שירתי" ו"יתמותי". ת
-
בגיל 17 הגיע לישיבת וולוז'ין ושהה בה כמעט שנה וחצי. מטרתו היתה לרכוש השכלה כללית. בישיבה הפך לפופולרי בחברת התלמידים ה"משכילים". בישיבה כתב את שירו "אל הציפור,, ונמנה עם מקימי האגודה הציונית הסודית "נצח ישראל".
-
בעקבות סכסוך בישיבת וולוז'ין שגרם לפילוג בין התלמידים, ביאליק עוזב את הישיבה ומגיע לאודסה. באודסה נחשפו לשיריו אנשים כמו לילנבלום ואחד העם.
-
ביאליק נושא לאישה את מניה (לבית אוורבוך) ומתחיל לעסוק במסחר בעצים. בו בזמן כותב כמה שירים שנחשבים למרכזיים בין שיריו: "על סף בית המדרש" "מתי מדבר האחרונים" ואת הפואמה "המתמיד".
-
בתקופה זו כותב לצד שירים ביידיש גם שירי אהבה כמו: הכניסי תחת כנפך ולא זכיתי באור מן ההפקר. וכאמור, את סיפורו הראשוןף אריה בעל גוף
-
יחד עם רבניצקי, ש.בן ציון ואלחנן לוינסקי מייסד את הוצאת הספרים "מוריה" שמטרתה הייתה להוציא לאור ספרי לימוד הכתובים בשפה העברית.
-
בעקבות פרעות קישינב כותב שתיים מהיצירות הידועות ביותר. "על השחיטה" - מבטא ביאליק ייאוש מן הצדק האלוהי. "בעיר ההרגה"- מבטא זעזוע נוכח עמידת כוח החיים תוך כדי הטבח
-
משתתף בקונגרס בציוני השמיני
-
ביאליק ביקר בארץ ישראל בפעם הראשונה בשנת 1909 ונחת בחוף יפו ב-29 במרץ. הוא התקבל בהערצה רבה על ידי היישוב היהודי הקטן בארץ. מיבו יצא לסיור במושבות ארץ ישראל שאליו צירף את הסופר הצעיר ש"י עגנון שהתגורר ביפו
-
בשנה זו, בהוראה מיוחדת של לנין, ניתנה לביאליק רשות לעזוב את ברית המועצות עם קבוצה של כמה סופרים יהודים. הוא עבר לברלין ובהמשך לבאד הומבורג שם התגוררו גם ש"י עגנון ואחד העם.
-
עלה ביאליק לארץ ישראל, ועבר להתגורר בבית שנבנה עבורו בתל אביב. בשבתו בתל אביב תרם ביאליק להפיכתה למרכז התרבותי והספרותי של היישוב. ביאליק הנהיג בבית "אהל שם" את מסורת "עונג שבת" – מפגשי תרבות של אמנים וסופרים.
-
ביאליק נפטר בוינה, לאחר שניתוח בלוטת הערמונית שלו נכשל. בהלוויתו השתתפו כמאה אלף איש, שליווהו מביתו ברחוב הנקרא על שמו עד בית העלמין שברחוב טרומפלדור. ביאליק זכה לתואר "המשורר הלאומי" לא רק בזכות איכותה של שירתו, אלא גם בזכות תגובתו השירית לאירועים בעלי חשיבות לאומית.