-
עליה א'
בין סיבות ההגירה ההמונית מערבה, היו הגידול הדמוגרפי המהיר באוכלוסייתאירופה, הגזרות והרדיפות הן מצד הש לטונות והן מצד האוכלוסייה המקומית במזרח אירופה (בעיקר באימפריה הרוסית), הגבירו את הגירת היהודים. אירועים בולטים בהקשר זה היו:"הסופות בנגב" מ-1881, "חוקי מאי" ב-1882, וגירוש יהודי מוסקבה ב-1890. -
'עלייה ב
העלייה השנייה היא גל ההגירה היהודי שהגיע לארץ ישראל בשלטון האימפריה העות'מאנית, משנת תרס"ד (1904) עד חורף 1914, תשעה באב תרע"ד, כאשר נקטע על ידי מלחמת העולם הראשונה. בשנות העלייה השנייה השתקעו בארץ כ-35,000 עולים, רובם ממזרח אירופה (בעיקר מתחום המושב ומגליציה) וכן מתימן. בסיומה, בקיץ שנת תרע"ד (1914), נאמדה האוכלוסייה היהודית בארץ בכ-85,000 נפש. מבין עולי העלייה השנייה היו שגיבשו "במהלך התקופה -
'עלייה ג
העלייה השלישית היא גל עלייה גדול לארץ ישראל, עם סיום מלחמת העולם הראשונה. החל משנת תרע"ח 1918 ועד שנת תרפ"ג 1923 בסיום המשבר הכלכלי. רוב העולים באו מאירופה ובמידה רבה ממניעים ציוניים. אומדן העולים בתקופה זו הוא כ-35,000
