-
היום בו החליטה העצרת הכללית של האו"ם על סיום המנדט הבריטי והקמת שתי מדינות עצמאיות בשטח ישראל - מדינה יהודית ומדינה ערבית. בנוסף, החליטה העצרת על אזור ירושלים כשטח בינלאומי הנתון לפיקוח האו"ם.
-
-
-
-
-
כבר בחודש הראשון עזבו 20 אלף , עד אפריל 1948 עזבו 45 אלף {עוד לפני הקרבות בעיר}, בראש העוזבים היו העשירים,המשכילים, הסוחרים והזרים. חיפה היא הדוגמא הבולטת לבריחה בטרם קרב. הבריחה גברה ככל שהתארכה המלחמה ולא הושגה שביתת נשק. הבריחה לא הייתה מאורגנת או מתוכננת
-
ההכרזה
מיד לאחר הכרזה פלשו צבאות ערב אל שטח מדינת ישראל -
גם לאחר פלישת צבאות ערב נמשכה מגמת הבריחה, והפעם ביתר שאת, למרות ניסיונות מדינות ערב למנוע אותה וללחוץ על הבורחים לשוב לבתיהם. עד לפלישה הבריחה לא כוונה ע"י אף אחד. הנהגת הישוב והארגונים הפורשים לא יזמו אותה ולא תכננו אותה. לכל היותר בירכו על המוגמר.
בניגוד לתקופה שקדמה לפלישה, עתה החל צה"ל במדיניות של גירוש ערביים מכפרים הסמוכים לישובים יהודים או ליד צירי תנועה חשובים. צה"ל ראה בערבים "גייס חמישי" {משת"פ עם מדינות ערב}, מסוכן וסוכן של צבאות הפולשים.
היו כפרים שפונו ונהרסו {טנטורה, דורות, טירת -
מבצע דני:או במצע לרלר(לוד, רמלה, לטרון, רמאללה) נועד להרחיק את האיום על תל אביב וסביבתה ולהרחיב את הפרוזדור לירושלים. צה"ל כבש במבצע את הערים לוד ורמלה ותושביהם הערבים גורשו. (גירוש יזום ראשון של ערבים)
