-
Period: to
המחשב מיועד להחליף את האדם
שילוב המחשב בחינוך באותה תקופה התבסס על תפיסה זו וברוח זו פותחה שיטה לתרגול לאימון ולאבחון בעזרת המחשב
השיטה מצאה חיזוק בתאורית הלמידה של סקינר ואומצה ע"י מטח באמצע שנות השבעים -
Period: to
פיתוח ישומים לדיאלוג אדם מחשב על בסיס גרפיקה וסימולציות
-
צעדים ראשונים למיחשוב מערכת החינוך
בסוף שנות השישים החלו להתהוות רעיונות ותוכניות למיחשוב מערכת החינוך. רשת ה-ARPANET החלה לפעול באוקטובר 1969, זו היא הרשת הראשונה בעולם אשר ממנה התפתחה רשת האינטרנט, אשר שינתה את התפיסות הפדגוגיות לאורך השנים.
מקורות:
א' פלד, ז' פלד (התפתחות מדיניות המחשוב בחינוך
http://www.slideshare.net/shaby_ch/ss-9079481
http://www.openu.ac.il/research_center/chais2011/download/elgali_kalman.pdf
ויקיפדיה
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A9%D7%A0%D7%95%D7%AA_%D7%94-60_%D7%A9%D7%9C_%D7%94%D7%9E%D7%90 -
הקמת מט"ח
הקמת המרכז לטכנולוגיה חינוכית, יחד עם האוניברסיטה הפתוחה והטלויזיה הלימודית. מט"ח הוקם ע"י יונה פלס במימון "יד הנדיב"
מטח מתמחה בפיתוח תכנים לימודיים מודפסים (ספרי לימוד וחוברות לימוד) ומבוססי מחשוב (לומדות ותקליטורים) ותקשוב (אתרי אינטרנט וסביבות מתוקשבות), במתן שירותי ייעוץ, ליווי ופיתוח מקצועי לבתי ספר ומערכות חינוך יישוביות ובפיתוח והטמעה של כלים ושירותים של מדידה והערכה.
מט"חסימוכין</a> -
המחשב כמכונת למידה המחלפה את המורה
המחשב כתחליף למורה, (לומדות) למידה מותאמת אישית.
שילוב הוראת המחשב בחיונך העל יסוד
תפיסה זו מתאימה לאותה תקופה. תקופה זו מתאפיינת בגישוש ווהבנת יכולות המערכת הממוחשבת. שינוי בתפיסה מתממש בשנות ה-90.
מקורות:
אלגלי, צ' קלמן, י (2011) שלושה עשורים של תוכניות תקשוב לאומיות במערכת החינוך הישראלית. מס"ע
http://www.openu.ac.il/research_center/chais2011/download/elgali_kalman.pdf http://hagitmenashe.blogspot.co.il/2012/07/blog-post_10.htmlי -
שילוב המחשב בהוראה ולמידה
הכנסת מחשבים למערכת החינוך
הוראת מקצוע המחשב ופתיחת מגמותכמענה לצרכי השוק באותה התקופה.
מערכת החינוך מתאימה את הפדגוגיה לצרכי המשק
מקורות:
http://www.slideshare.net/shaby_ch/ss-9079481 -
הליכים לגיבוש תוכנית לאומית כוללת
שלושה שלבים:
1979-1980 איסוף מ ידע, בדיקת יוזמות, תכנוןמשאבים וגיבוש תפיסהתאורתית לשילוב המחשב בהוראה למידה
1981-1982 גיבוש ממצעים ותכנון לביצוע
1983-1984 ציוד כל מערכת החינוך במחשבים
מקורות:
א' פלד, ז' פלד (1999)התפתחות מדיניות המחשוב בחינוך. -
Period: to
המחשב כמסייע לאדם
בשנות השמונים בבתי הספר היסודיים הלמידה נעזרת במחשב, הנתפס כמשאב נוסף ולא כתחליף למורה, המורה כמפעיל ישומי מחשב כדי להגביר את יעילות ההוראה והלמידה. בבתי הספר העל יסודיים לימודי המחשב נתפסו כמקצוע.
1986 המחשב כאמצעי חינוכי. מעבר לייצור מחשב אישי, הוזלה במחירו ופריצת windows, התפתחה תפיסת המחשב לא כתחליף לאדם, אלא כמסייע לו.
מקורות:
א' פלד, ז' פלד (1999)התפתחות מדיניות המחשוב בחינוך. -
גישת תרגול אימון
התוכנית הלאומית הראשונה נכתבה על-ידי הועדה למחשבים במערכת החינוך. הועדה מנתה פעולות בתחום ההכשרה וההצטיידות והמליצה על תכנים שילמדו בתחום הכרת המחשב, הכשרת מורים וסיוע ברכישת תשתיות ולומדות, תרגול ואימון בעזרת מחשב.
מקורות:
אלגלי, צ' קלמן, י (2011) שלושה עשורים של תוכניות תקשוב לאומיות במערכת החינוך הישראלית. מס"ע
http://www.openu.ac.il/research_center/chais2011/download/elgali_kalman.pdf -
מעבר הדרגתי להפעלת המחשב ע"י התלמיד
מעבר הדרגתי מהפעלת התלמיד ע"י המחשב להפעלת המחשב ע"י התלמיד.
הקמת מחלקה לתוכניות לימוד מתוקשבות (תל"מ) שתפקידה פיתוח לומדות
שילוב לימודי הכרת המחשב בתוכנית הלימודים להכשרת עובדי הוראה.
המחשב מופעל במקביל לאמצעים אחריםופותח אפשרות גישה לתחומים חדשים ושילוב המחשב בכיתה.
מקורות:
א' פלד, ז' פלד (1999)התפתחות מדיניות המחשוב בחינוך. -
המחשב ככלי עזר להוראה וללמידה
דגש על החשיבות שבהיערכות מערכת החינוך להוראה
בעזרת מחשבים, דבר שיעניק לישראל יתרון ב"מרוץ טכנולוגיות האינפורמציה במדינות המערב". תחומים נוספים שהוועדה ציינה קשורים לקידום מעמדו של המורה,שיפורהתקשורת בין מורים, עידוד הפעילות היצירתיתשל מורים, ועוד (תת הועדה לטכנולוגיותתקשוב, 1984).
מקורות:
אלגלי, צ' קלמן, י (2011) שלושה עשורים של תוכניות תקשוב לאומיות במערכת החינוך הישראלית. מס"ע
http://www.openu.ac.il/research_center/chais2011/download/elgali_kalman.pdf -
תקשוב בחינוך
תקשורת ומחשבים במערכת החינוך
שינוי בתפיסה שהמחשב הינו כלי לתרגול ואבחון.
ניסוי מקיף ראשון לשינוי התפיסה - פרויקט מחי"ש לפיה המחשב אינו כלי לתרגול ואבחון בלבד.
המחשב כתחום דעת: נושא זה נעלם מתכניות התקשוב אחרי 1986, כנראה כיוון שהוא הוטמעלח לוטין במערכת והפך לתחוםנלמד ככל תחוםאחר.
מקורות:
א' פלד, ז' פלד (1999)התפתחות מדיניות המחשוב בחינוך. -
תוכנית חומ"ש
תוכנית חומש הינה תוכנית כלכלית המגדירה את היעדים הכלכליים של ממשלה, או גוף אחר, לתאריך יעד של חמש שנים. קווים למדיניות והצעותלפעולה". מדיניות הפעולה שאומצה על ידי הועדה בהקשר למחשבים במערכת החינוך הגדירה את המחשב ככלי עזר בהוראת המקצועות השונים וכמקצוע לימודי בפני עצמו. תוכנית זו הדגישה את הצורך לראות את טכנולוגיות התקשוב כאמצעי ולא כמטרה.
מקורות:
אלגלי, צ' קלמן, י (2011) שלושה עשורים של תוכניות תקשוב לאומיות במערכת החינוך הישראלית. מס"ע
ויקיפדיה
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%AA%D7%95%D7% -
Period: to
פיתוח האינטרנט ותקשורת המחשבים.
-
העמקת תהליך התקשוב
בתחילת שנות התשעים של המאה הקודמת ביקש שר החינוך זבולון המר ממנכ"ל משרד החינוך, מאנשי מפתח במשרד וממומחים בתחום לבחון את מצב החינוך המדעי׀טכנולוגי בישראל ולהגיש המלצות לשינויים הנדרשים להכנת אזרחי העתיד לעולם המושתת על מדע וטכנולוגיה. לצורך כך הוקמה ועדה בראשותו של נשיא מכון ויצמן לשעבר, פרופ' חיים הררי, וזו שמעה עדויות מהשטח וחוות דעת של מומחים מתחומים שונים.
ועדת הררי המליצה על הרחבת תהליך התקשוב לכלל מערכת החינוך
הועדה הציעה את תוכנית מח"ר 98
מקורות:
http://www.hakoledblog.org/%D7%93%D7%99% -
מחר 98
ועדה בראשותו של ד"ר אלעד פלד ניסחה את התוכנית , שאומצה ע"י הוועדה העליונה למדע וטכנולוגיה בחינוך )מחר 98( בראשותו של פרופ' חיים הררי.
פרויקט "מחר 98" היה ניסיון ארצי רחב היקף לקדם את החינוך המדעי, המתמטי והטכנולוגי בארץ. הפרויקט כלל בעיקר שינויים פדגוגיים, אך גם שינויים מבניים שנראו חיוניים לתמיכה בשינויים הפדגוגיים
ישום התוכנית החל בשנת 1994
מקורות:
תקשוב מערכת החינוך, שלב ד'
http://cms.education.gov.il/NR/rdonlyres/B2E72D52-F9CC-42C0-B8AC-3C00398110A9/112436/tiksuv_d.pdf -
Period: to
אוריינות מחשב, למידת חקר, לומד עצמאי, מיומנויות המאה 21
-
תכנית התקשוב שלב א - שלושה היבטים לתקשוב
התייחסות לפדגוגיה כמהות העיקרית של תהליך המיחשוב, בתקופת פריצת האינטרנט.
ההיבט הקונסטרוקטיביסטי- למידה כצבירת חומר תהליך פעיל של הבניית ידע המבוסס על פעילויות והתנסויות. יחסי הגומלין בין המורה לתלמיד, מטרתם לסכם ולהמשיג את ההתנסויות.
היבט חברתי- יחסי הגומלין בין היחיד לקבוצה מהווים חלק מתהליך הלמידה. זהו תהליך משולב של למידה יחידנית ולמידה שיתופית. שיטות ההוראה נגזרות מתפיסה זו ומתאימות לכיתות הטרוגניות.
היבט ארגוני חברתי- בניית הנעה ללמידה בקרב תלמידים חלשים וחזקים.
מקורות:
א' פלד, ז' פלד (19 -
תכנית התקשוב של ב
המשך התהליך שהחל בשלב א
השקעה בתשתיות, הצטיידות,
והטמעה פדגוגית. על פי עקרונות אלו, הוצב יעד כמותי של ציוד בתי הספר על פי מפתח של מחשב לכל 10 תלמידים.
מקורות:
אלגלי, צ' קלמן, י (2011) שלושה עשורים של תוכניות תקשוב לאומיות במערכת החינוך הישראלית. מס"ע
http://www.openu.ac.il/research_center/chais2011/download/elgali_kalman.pdf -
Period: to
למידה שיתופית/גישה קונסטרוקטיבית
-
תכנית התקשוב שלב ד
התקשוב כמנוף לחדשנות חינוכית
דגש פדגוגי - "התלמיד הלומד" במקום "המורה המלמד".
התקשוב ממנף את החדשנות בתחום החינוך. המורה "מורה מקוון" העושה שימוש מושכל בטכנולוגיות ובתקשורת לצרכי ההוראה.
מניעת פער דיגיטלי על ידי שילוב בין בית הספר לקהילה.
(המינהל למדע וטכנולוגיה)
על תוכנית התקשוב - לבסס ולהרחיב את תרבות ההוראה והלמידה המקוונת ,ולהעמיד את התקשוב כמנוף לחדשנות חינוכית,
מקורות:
http://cms.education.gov.il/NR/rdonlyres/B2E72D52-F9CC-42C0-B8AC-3C00398110A9/112436/tiksuv_d.pdf -
דוח דברת
סרטוןעדת דוברת היא ועדה ציבורית אשר מונתה ב-21 בספטמבר 2003 על ידי ממשלת ישראל, "במטרה לבצע בחינה מקיפה של מערכת החינוך במדינת ישראל ולהמליץ על תוכנית שינוי כוללת
"כוח המשימה הלאומי לקידום החינוך בישראל"
קידום השימוש בטכנולוגיות מידע ככלי לניהול נתוני משמעת והישגי התלמידים. בנוסף, כלי לשיפור מיומנויות טכנולוגיות מידע ותקשורת. מקורות:
אלגלי, צ' קלמן, י (2011) שלושה עשורים של תוכניות תקשוב לאומיות במערכת החינוך הישראלית. מס"ע
http://www.openu.ac.il/research_center/chais2011/download/elgali_kalman.pdf -
יעדי המאה ה-21
סרטוןהתקשוב כצורך לאומי: במרבית התכניות מוצג שילוב התקשוב כצורך לאומי. המטרות המוצבות לו
הן שמירה על חוסנה של מדינת ישראל ומיצובה כמעצמה טכנולוגית, והצבתה בשורה אחת עם
המדינות המתקדמות בעולם.
גישה זו באה לידי ביטוי בתכנית חדשנית להתאמת מערכת החינוך למאה 21.
קיום של פדגוגיות חדשניות והטמעת טכנולוגיות מידע, תקשוב מלא של כל מערכת החינוך תוך אספקת תשתיות, חומרי למידה דיגיטליים לתלמידים ולמורים.
בנוסף, פיתוח מקצועי למורים והתאמת תכניות הלימודים.
מקורות:
אלגלי, צ' קלמן, י (2011) שלושה עשורים של תוכניות תקש -
Period: to
למידה שיתופית/גישה קונסטרוקטיבית
