-
ד"ר עזרא בן כוכב ופרופ' גינצבורג הציעו לכלול לימודי מחשב בתוכנית הלימודים של בית הספר.
-
יישום הצעתו של פרופסור גינצבורג -תוכנית מפורטת ללימודי מדעי המחשב בבתי הספר התיכוניים.
-
ד"ר דני מילין הציע ללמד מחשבים בבתי ספר בשני מסלולים: א. הוראת מקצוע המחשב בכל המגמות המקצועיות.
ב. הוראת מקצוע המחשב במגמות מקצועיות למחשבים. -
שילוב הוראת המחשב בחינוך טכנולוגי ב-41 כיתות. הכשרת כוחות הוראה בנושא
-
שילוב המחשב בהיקף של 3-4 שעות שבועיות
-
משנת 1976-1978 גובשו 2 מסלולי הוראה
א. לימוד המחשב
ב. לימוד בסיוע מחשב -
-
איסוף מידע ,בדיקת יוזמות תכנון משאבים וגיבוש תאורטית באשר לשילוב המחשב בהוראה ובלמידה
-
-
החלה מדיניות כוללת ומקיפה בתחום המחשבים בחינוך בתקציב משרד החינוך
-
המחשב בבית הספר ישמש ככלי עזר להוראה וללמידה של המקצועות השונים וללימוד אודות המחשב עצמו.
תחילה המחשב יופעל ככלי עזר על ידי המורה.
ובשלב השני המחשב יהיה אובייקט ללמידה ולחקירה ויופעל ככלי עזר ע"י התלמיד.
השימוש במחשב יבוסס על חומרים המומלצים על ידי משרד החינוך ותפותח תוכנית מרכזית בתחום המחשב. -
מסמך למדיניות כוללת ובו 3 מטרות כלליות לשימוש מחשב בחינוך:1. לחנך לקראת תפקוד טכנולוגיות תקשוב מתקדמות.
2. ללמד את טכנולוגיית התקשוב ואת עקרונותיה כהשכלה כללית וכהכשרה מקצועית מתקדמת.
3. לסייע בתפרון בעיות מערכת החינוך בתחומים שבהם למחשב יש תכונות ייחודיות העשויות לקדם פתרונות. -
פדגוגיה משלבת תקשובתכניות תקשוב שנשענו על פדגוגיות מסורתיות
הציבו מטרות ששואפות ליעל ולשפר את
ההוראה המסורתית באמצעות שילוב של
כלים מתוקשבים והן היו מבוססות על גישות
הוראה שמרניות )ביהביוריסטיות(. על–פי
גישות אלה התלמידים נתפסים כ"לוח חלק"
שהמורה צריך למלא בעובדות, נוסחאות וידע
אחר. -
תוכנית המחשוב היתה מערכתית שהתייחסה לפדגוגיה ולא לטכנולוגיה.לטכנולוגיה השפעה מוגבלת ומצומצמת על מערכת החינוך ועל ההוראה והלמידה.
יש צורך ביחסי גומלין בין פדגוגיה לטכנולוגיה.
התוכנית הדגישה כי יישומה של התפיסה הפדגוגית בכיתה יחייב את המורה לתכנן פעילויות ,להנחות את תלמידיו בביצוען ובסיכומן.התוכנית מדגישה כי יישומה של התפיסה ידרש לשינוי מהותי של דרך עבדתו של המורה. -
מערך הדרכה בבתי ספר הינו תנאי הכרחי להצלחה בהקניית מיומנויות לכנולוגיות בסיסיות.
-
למרות מאמצי גיבוש המדיניות המערכת לא הצליחה עד 1994 להציג תפיסה מגובשת המשלב פדגוגיה וטכנולוגיה.
בעקבות זאת משרד החינוך החל לפתח תוכניות חדשות ואחת מהן "מחר 98"
תוכננו סביבות לימוד חדשניות,הוכשרו מורים, מעבר משיטות הוראה מסורתיות פרונטליות של שינון ותרגול לשיטות קונסטרוקטיבסטיות ,המדגישות למידה פעילה,יחידנית או קבוצתית. -
יצירת מערכת תקשוב ארצית,תקשורת לצורכי למידה ומינהל חינוכי
-
תפיסת ההטמעה לאורך העשור הראשון של שנות ה- 2000 היתה של "איי חדשנות" (ברמה הבית ספרית וברמה המערכתית).
לקראת סוף העשור הראשון הוברר כי מודל איי החדשנות אינו מוצלח ואינו גורם לחלחול לכלל המערכת. -
שלב ג' היבטים אירגוניים ובניית תהליכי הטמעה
-
היבטים ארגוניים והבניית תהליכי הטמעה
תיקשוב ככלי לניהול נתוני משמעת והישגי התלמידים וככלי לשיפור כישורי הלומדים (ועדת דוברת) -
תוכנית התקשוב שלב ד' -דגש פדגוגי תקשוב כמנוף לחדשנות חינוכית
המורה המסורתי הפך למורה מקוון, תוך שינוי סביבת ההוראה לסביבה מתוקשבת -
תוכנית הערכות משרד החינוך למאה ה-21 תוכנית להקניית מיומנויות המאה ה-21
בקשה לתקציב כולל של 5 מיליארד ₪. עד כה אושרו 200 מיליון בשנה הראשונה ו- 400 מליון בשנה השניה.
מרכיבים :
ציוד ותשתיות
הכשרת מורים
פיתוח תכנים דיגיטליים
התאמת תכנית הלימודים
הערכה -
תכניות תקשוב שנשענו על פדגוגיות
חדשניות הציבו מטרות ששואפות להקנות
לתלמידים את מיומנויות המאה ה–21 והן
היו מבוססות על גישות הוראה הבנייתיות
)קונסטרוקטיביסטיות( )ברוקס, ברוקס,
1997(, על גישות לפיתוח חשיבה )תהליכי
חשיבה ואסטרטגיות חשיבה, נטיות חשיבה
והרגלי חשיבה( )הרפז, 2005(, על מיומנויות
תקשורת ושיתוף במידע וידע ועוד -
