-
שילוב מחשבים במערכת החינוך. יוזמה לכלול את מקצוע המחשב במסגרת הלימודים בבתי הספר התיכוניים.
-
פרופ' גינצבורג הציע תכנית ללימוד מדעי המחשב בבתי הספר התיכוניים.
פתיחת מגמה למחשבים ולימוד הוראת המחשב. -
הוראת מקצוע המחשב כחלק בלתי נפרד מהלימודים הכלליים
הוראת מקצוע המחשב במגמות מקצועיות למחשבים
לימודי מחשב ואלקטרוניקה באופן כללי והכשרת כוח אדם מקצועי העונה על דרישות השוק בעיקר : מתכנתים, טכנאי אחזקה ופקידות טכניות. -
ד"ר בן ציון ברטה ממונה על לימודי המחשב במערכת החינוך, הציע להחדיר את נושא המחשבים לכל מערכת החינוך.
בשנה זאת גבשו מדיניות אחידה שכללה: לימודי מחשב, הוראה בעזרת מחשב לשיפור הישגיו של התלמיד באופן אישי, העשרה לימודית, שילוב המחשב בהכשרת מורים. -
תחילת פעולת מט"ח בהפעלת מערכות תרגול ואימן בהוראת מתמטיקה ולשון בעיירה נתיבות .
מערכת תוא"ם בנויה על לימוד הדרגתי (מהקל לקשה). הלמידה יחידנית - כל תלמיד יכול לתרגל חומר ברמה שבה הוא נמצא ולשפר את הישגיו. -
הוקמה מועצה ציבורים למחשבים בראשותו של מנכ"ל משרד החינוך , א' שמואלי,שמטרתה להגדיר את שימוש במחשב במערכת החינוך.
1. הקניית ידע ומיומנויות
2. סיוע לפיתוח חשיבה
3. צימצום פערים טכנולוגיים. -
הקמת מחלקה לתכניות לימוד ממוחשבות שתפקידה פיתוח לומדות
ללימוד עצמי ולהעשרה
תאוריות ותפיסות חינוכיות שונות שהשלומדות עסקו במגוון שימושים כמו: תרגול ואבחון, הדמיה , הדרכה, משחקי חשיבה ומאגרי נתונים. -
עידוד למידת חקר ומיומנויות חשיבה גבוהות, שינוי והרחבה של תוכני ההוראה ולהלמידה, הרחבת הסביבה להימודית , פיתוח מערכת "אקולוגית" דינמית ותומכת המסייעת להתפתחותם של תהליכי שינוי בבית הספר.
-
המחשב בבית הספר ישמש כלי עזר להוראה וללמידה של המקצועות השונים ושילוב לימוד המחשב עצמו.
1. בחינוך העל יסודי הטכנולוגי הדגש על עיבוד נתונים אוטמטי, חשמל ולאקטרוניקה מחשבים, יישומי מחשב.
2. העל יסודי עינוי - ילמדו תורת המחשב.
3. בחינוך היסודי - תרגול ואבחון במקצועות היסוד.
4. הכשרת מורים להכרת המחשב ויישומו בחינוך. -
גישה פלורליסטית המכירה בקיומן של תפיסות חינוכיות שונות באשר לאופי ההוראה והלמידה בכלל, וכתוצאה מכך גם באשר לדרכי השימוש בטכנולוגיית המידע.הוועדה התמדה בשלושה גורמים עיקריים:1. טכנולוגית המידע מזמנת מגוון אפשרויות כמו: רכישת מיומנויות, שיפור כישורי חשיבה, הגברת ההנעה ללמידה, שיפור ההישגים הלימודיים, כלי פדגוגי, יצירת מנוף לחידושים בהוראה ובלמידה.2. שימוש בתוכנות ולומדות שונות הדורשות רמת חשיבה גבוהה.3. הרחבת הסביבה הלימודית ויצרת סביבה מתוקשבת בתוך בית הספר ומחוץ לו.
-
תכנית מערכתית שהתיחסה לפדגוגיה כמהות עיקרית של תהליך המחשוב.
התפיסה הפדגוגית של התכנית מיזגה שלושה היבטים:
1. היבט קונסטרוקטיביסטי -שימוש במחשב המזמן למידה פעילה בתהליכי בניית ידע.
2. היבט חברתי -שילוב של למידה יחידנית ולמידה שיתופית. תפיסה זאת הופילה להוראה בכיתות הטרוגניות המתמקדות ביחיד ובקבוצה.
3. היבט ארוני חברתי של הכיתה- מטרתה לתת מענה לשונות התלמידים -
קביעה זו נתמכת בעדויות משני סוגים:1. חוזרי המנכ"ל המוקדשים למחשבים בחינוך.2. מחקר העוסק בשילוב המחשב בבתי הספר היסודיים (מכון סאלד, 1998)
-
הוקמה ועדה להגדרת מדיניות התקשוב במערכת החינוך בישראל בראשותו של ד"ר עוזי מלמד. הועדה הצביעה על שלוש מטרות: אדם אוטונומי, אדם מוסרי, אדם בעל שיוך ומחוייבות חברתית. השגת יעדי החינוך באמצעות הטכנולויגה הביאו להטמעת למידה מרחוק ופיתוח אתרים בית ספריים.
-
התמקדות בעיקר בהיבטים ארגוניים של הטמעת התקשוב..
-
שינוי מרכז הכובד מהמורה המלמד לתלמיד הלומד
הפיכת המורה למורה מקוון תוך שינוי סבית ההוראה לסביבה מתוקשבת. מענה לשונות וצמצום הפער הדיגיטלי -
אתר מינהל מדע וטכנולוגיהמטרת התכנית להוביל לפדגוגיה חדשנית היא שיטת הוראה ולמידה, שבה התכנים והידע הנלמדים רלוונטיים למציאות המשתנה. במקביל לידע, התלמידים רוכשים מיומנויות הרלוונטיות לתפקוד מיטבי במאה ה-21, הכוללות כאמור אוריינות מידע ותקשורת; חשיבה ופתרון בעיות, קשרים בין-אישיים, למידה שיתופית ופיתוח של לומד עצמאי. ההוראה מותאמת לשונות התלמידים, שוברת מחיצות בין בית הספר לבין העולם החיצון
