-
המצאת מנוע הקיטור ע"י ג'יימס וואט
המצאת מנוע הקיטור ע"י וואט השפיעה על המהפכה התעשייתית באופן משמעותי, ובמידה מסוימת אף הובילה אליה. בעקבות המצאתו של וואט כושר הייצור והתובלה עלה באופן ניכר. המכונות שהופעלו ע"י מנוע הקיטור הצליחו להעלות את קצב הייצור ועם זאת לחסוך בכוח עבודה. גם בתחום הובלת הסחורה חל שינוי, כאשר הרכבות ואוניות הקיטור החליפו את עגלות הסוסים ואוניות המפרש והביאו לכך שניתן היה להעביר סחורה רבה יותר בזמן מועט יותר. -
הצהרת זכויות האדם והאזרח
בעקבות סירובם של אנשי המעמדות הגבוהים בצרפת לשלם מיסים, אף על פי המשבר הכלכלי החמור שפקד את צרפת באותה תקופה, הוחלט לכנס במאי 1789 בוורסאי את אסיפת המעמדות של צרפת. האסיפה כללה את נציגי שלושת המעמדות- האצולה, הכמורה והמעמד השלישי, והם הסכימו בניהם כי לא יתפזרו עד שינסחו חוקה לצרפת. ב26 לאוגוסט 1789, פרסמה האסיפה הלאומית את הצהרת זכויות האדם והאזרח, שאף צורפה שנתיים לאחר מכן כמבוא לחוקה החדשה.
צירפתי כאן קטע מקור של תרגום המבוא להצהרה. -
הקמת ישיבת "עץ חיים" בוולוז'ין
לאחר פטירת הגאון מווילנא הקים רבי חיים מוולוז'ין את ישיבת "עץ חיים". ישיבה זו הייתה שונה מהישיבות שקדמו לה כבר בעצם הקמתה. למעשה, בדומה ל"חצר" החסידית, גם הישיבה היוותה תחליף למוסד הקהילה ההולך ונעלם מנוף החיים היהודיים. היא לא הייתה קשורה בהכרח לקהילת וולוז'ין, ופעלה כמוסד על- קהילתי, העומד ברשות עצמו. התלמידים הגיעו מקהילות רבות, ולישיבה הוקמה מערכת ארגונית מסודרת של תמיכה והשגת כספים. החיבור של הכוחות הלמדניים הטובים שהיו בישיבה, עם יציבותה, תרמו לתחושות השייכות והיציבות אצל הבחורים. -
פרסום המניפסט הקומוניסטי
המניפסט הקומוניסטי מציג את משנתם החדשה של קרל מרקס ופרידריך אנגלס. המניפסט הקומוניסטי כולל שני חלקים עיקריים: הראשון כולל בעיקר תיאור היסטורי של עלייתה של התעשייה המודרנית והבורגנות וצמיחתו של הפרולטריון. ע"פ מרקס ואנגלס המצב הזה הולך בהכרח להסתיים ע"י מהפכה ובמקומו תבוא הדיקטטורה של הפרולטריון. בחלקו השני מציגים מרקס ואנגלס את עיקרי תוכניותם של הקומוניסטים כאשר יעלו לשלטון. -
כינוס הקונגרס הציוני הראשון
הרצל, בשיתוף עם אוהדים מעטים, הביא לכינוסו של הקונגרס הציוני הראשון, בבאזל שבשווייץ, שנה בלבד לאחר פרסום הספר "מדינת היהודים". זה היה מעין פרלמנט ללא מדינה וללא ארץ, אך הרצל השכיל לטעת בכמאתיים צירי הקונגרס תחושה של נציגי מדינת היהודים העתידית. ישיבת הפתיחה הייתה חגיגית ביותר, ההתרגשות הרקיעה שחקים. נאומו של הרצל התקבל בתשואות סוערות ותחושה של מעמד היסטורי, חד פעמי, עמדה באוויר. הנוכחים הרגישו כי הם יוצרים את המדינה היהודית בעצם נאומיהם ודיוניהם.
נשלח קישור לסרטון בנושא. -
פרסום "הביאור" שנכתב ע"י מנדלסון
המשכילים קראו לשינוי השפה בה השתמשו רוב היהודים- היידיש. ראשית, מכיוון ששפה זו הבדילה אותם מהסביבה הנוכרית, ושנית מפני שהיא לא נחשבה בעיניהם לשפה מדויקת, תרבותית וגבוהה. בעקבות כך, משה מנדלסון, שהיה הוגה דעות יהודי- גרמני ונחשב לאבי תנועת ההשכלה היהודית, הוציא לאור תרגום של החומש לגרמנית גבוהה. לכאורה, הוא עשה זאת כדי לסייע להבנת המקרא. אבל למעשה נועד להכרת השפה הגרמנית וללימודה.
