-
"הקמת ה"אסיפה הלאומית
נציגי המעמד השלישי התכנסו לבד במטרה לשנות את המצב הכלכלי הקשה בצרפת והכריזו על הקמת "האסיפה הלאומית". כלומר, הם ראו בעצמם נציגים של העם כולו. המלך קרא לפזר את אסיפת המעמדות וכתגובה יצא העם לרחובות, דבר שגרר את הצבא לצאת לרחוב ולמנוע מהומות. האסיפה הלאומית הפכה לשלטון זמני מאולתר. -
כיבוש הבסטיליה
הבסטיליה היה מבצר בפריז ששימש כלא למשטר האבסולוטי בצרפת. הבסטיליה נבנתה במאה ה14 להגנתה של פריז ובמאה ה17 הפכה לכלא. המוני העם כבשו את המבצר והרסו אותו ובכך סימלו את שליטתם בצרפת. הכיבוש נועד לצבירת כלי נשק רבים שהוחזקו במבצר. -
מהומות ומעשי אלימות בכפרים ובערים
באותם ימים נפוצו בין האיכרים שמועות על שודדים שנשלחים על ידי אצילים כדי לתקוף אותם. מסע שמועות זה, המכונה "הפחד הגדול", עורר חרדה רבה בקרב האיכרים. באווירה זאת פרצו מעשי אלימות של איכרים נגד האצולה הכפרית. האיכרים הסתערו על טירות האצילים והעלו אותן באש, ותוך כדי כך השמידו מסמכים רבים שבהם נרשמו חובותיהם לאצולה. גם בערים פרצו מהומות בשל האבטלה והאמרת מחיר הלחם. על אלה נוספו מעשי שוד של קבצנים ונוודים בדרכים ובערים. ברחבי צרפת הדהדה הקריאה: חירות, שוויון, אחווה - או מוות! -
הצהרת זכויות האדם והאזרח
פורסמה בצרפת ב-26 באוגוסט 1789, שבועות אחדים לאחר תחילת אירועי המהפכה הצרפתית. ההצהרה מבטאת את הרעיונות והעקרונות שדגלו בהם הוגי הדעות של תנועת ההשכלה.
ההצהרה, קובעת שכל בני האדם נולדים חופשיים ושווי זכויות, וכי לכל בני האדם זכויות טבעיות שאינן ניתנות לביטול: הזכות לחיים, הזכות לחירות והזכות לקניין. ההצהרה גם מפרטת את זכויות האדם הנובעות מהזכויות הטבעיות, ובהן: שוויון בפני החוק, חופש דת, חופש ביטוי והגנה על החיים והרכוש. עקרונות ההצהרה מהווים תשתית לחוקות ולחוקים במדינות הדמוקרטיות, גם בימינו. -
חקיקת חוקה
החוקה, שפורסמה בשנת 1791, קבעה כי השלטון בצרפת הוא מלוכה ושלטונו של המלך עיבר בירושה, אך המלך מולד על-פי חוק. האספה הלאומית היא הרשות המחוקקת וחבריה הם נציגי העם כולו. למלך, הרשות המבצעת, יש זכות לעכב לזמן מוגבל את ביצוע החוקים, אך הוא כפוף לאספה הלאומית.