-
א,פךד ו ז,פלד התפתחות מדיניות מחשוב החינוך
אלגלי,צ ו קלמן,י שלושה עשורים של תכניות תקשוב לאומיות במערכת החינוך הישראלית
הכנסת מרכזהמחקר והמידע. מחשוב בבתי הספר תמונת מצב:
http://www.knesset.gov.il/mmm/data/pdf/m02724.pdf -
החלו לחקור כיצד ניתן לשלב מחשבים בתוכניות הלימוד. (למידה מותאמת אישית
בתקופה זו הוכנסו לבית הספר מחשבים גדוליםאשר להפעלתם נדרשו שעות רבות ולעיתים ימים. -
עמדות מחשבים- החלו לחקור כיצד ניתן לשלב מחשבים בתוכניות הלימוד.
-
בשנת 1971 הוקם בישראל המרכז לטכנולוגיה חינוכית.
http://www3.cet.ac.il/ -
מחשבי רשת, כיתות מחשבים
(עדיין לא היה מחשב בכל כיתה. -
הוחלט על שורה של פעולות בתחום ההכשרה וההצטיידות. בתוך כך, הומלצו תכנים שיילמדו בתחום הכרת המחשב, הכשרת מורים, סיוע ברכישת תשתיות ולומדות, תרגולו אימון לימודי בעזרת המחשב והן קביעת מפרטים טכניים בליווי במחקר והערכה.ציידו את ביתי הספר בכיתות מחשבים. הוכנסו מחשבים מסוג אפל וקומנדור.
-
הוצגה ליושב ראש המזכירות הפדגוגית הצעה לפרויקט שיעסוק במחשוב ישוב. מתוך הכרה שעל המחשוב בישראל לצעוד צעד קדימה. מטרת הפרויקט הייתה לחולל בבית הספר "תרבות מחשב", ליצור לבית הספר סביבה אקולוגית תומכת שתאפשר המשך צמיחת "תרבות מחשב" ולחולל שינויים וחידושים בלמידה ובהוראה תוך שימוש בסביבות ממוחשבות. כדי להשיג מטרות אלו חשפו את התלמידים למגע עם מחשב 2-3 שעות בשבוע, שילבו את המחשב במגוון מקצועות הלימוד וציידו את בתיי הספר במחשבים רבים (מחשב לעשרה תלמידים).
-
הצעה לתכנית לאומית שהגו בני פלד ויוסף מעין- פיתוח מערכות להוראה בעזרת מחשבים. בוועדה הושם דגש על החשיבות שבהערכות מערכת החינוך להוראה בעזרת מחשבים. וכך החלו לצייד בתי ספר נוספים בכיתות מחשבים, אך עדיין לא היה מחשב לכל מורה בכיתה.
-
תקשוב מערכת החינוך (תכנית חומש) בראשות ד"ר בן ציון ברטה. הגדרת המחשב ככלי עזר בהוראת המקצועות השונים וכמקצוע לימודי בפני עצמו. התכנית הדגישה את הצורך לראות את טכנולוגיות התקשוב כאמצעי ולא כמטרה.
נקודת מפנה, בה הגיעו למסקנה כי מכשירי הקצה הינם רק אמצעי ולא המטרה. אין דגש טכנולוגי.הוכנס מחשב לכל כיתה בנוסף למעבדות המחשבים. היו בתי ספר שבהם הוכנסו 2-3 מחשבים בכיתה. -
בדיון שהתקיים בוועדה למחשבים הועלו בעיות שונות. הועדה ציינה שלמרות הפריסה הנרחבת של הציוד בבתי הספר, רק בחלק מבתי הספר פועלות מעבדות המחשבים ברוב שעות היום ובכל ימות השבוע. בנוסף עלו ביות בתחום החומרה. מגבלות חומרה וקליטת הציוד, מגלות תשתית ותקינות חומרה, שלמות ציוד ותואמות רכיבים. בעקבות השינוי בין דוס לwindows נותר פער בין אמצעי הקצה שניתנו לבין העבודה בשטח
-
אוריינות מחשב ולמידת חקר/לומד עצמאי
-
מינוי "הועדה העליונה לחינוך מדעי וטכנולוגי" בראשות פרופסור חיים הררי. בעקבות הועדה הוחלט להקים כיתות מחשבים ותקשורת אינטרנט כבר מגני הילדים כדי ליצור סביבות לימודים טכנולוגית עשירה.וכך ציידו את גני הילדים במחשבים.
-
עלה כי בבתי-ספר רבים טרם הושג היעד של מחשב לכל עשרה תלמידים, והמחשוב במערכת החינוך מתאפיין בחוסר אחידות, אשר מתבטא בפערים ניכרים ברמת המחשוב .בין רשויות מקומיות ובין בתי-הספר. הצורך בקיומם של תנאים הכרחיים כדי לשלב את הטכנולוגיה בבתי ספר בצורה יעילה הוביל להבנה שיש צורך בשינויי וביצירת תשתיות פיזיות כגון:בניינים, מעבדות, תשתית תקשורת ועוד...תשתית טכנולוגית כגון: חומרה ותוכנה. תשתית תכנים כגון:תוכניות לימודים, שיטות הוראה, מבחנים ועוד....תשתית כח אדם כגון: סייעים טכניים.וכן תשתית פוליטית.
-
בעקבות הפריצה המסחרית של רשת האינטרנט הוקמה ועדת משנה לצורך תכנון והיערכות לעידן המידע ביוזמתם של אלי גולדשמיט ודן תיכון. בראש הועדה עמד ח"כ מיכאל איתן.
-
המלצות להטמעת השימוש בטכנולוגית התקשוב והמידע בכל תחומי המשק ובעקבות כך המלצה להשלים את ביצוע תכנית "מחר 98" הכולל התקנת תשתיות ופרישת רשת לאומית.
-
התוכנית משנת 1997 אושרה וחודש הסכם המימון המשותף בין מפעל הפיס, הרשויות ומשרד החינוך מה שאפשר הקצאת מחשבים רבים לבתי ספר.
-
"מחר 98" בראשות ד"ר אלעד פלד בנושא מחשוב מערכות החינוך. לדו"ח הועדה, השפעות רבות בשינוי התפיסה החינוכית, אשר הובילו לשלושה עקרונות כיעדים לתהליך והם: השקעה בתשתיות, הצטיידות והטמעה פדגוגית. הועדה אף החליטה לספק למורים הזדמנות לקניית מיומנויות בסיסיות, טכניות וקוגניטיביות המאפשרות שימוש מושכל במחשב אישי ולאפשר למורים ללמוד את יישומי המחשב בחינוך.
-
למידה שיתופית על פי הגישה הקונסטרוקטיביסטית
-
מטרת הועדה הייתה לבחון את יישום התוכניות הקודמות במטרה לכוון את מערכת החינוך בישראל לקראת העידן הדיגיטלי. הטכנולוגיה הוגדרה כמשפיעה על האדם והסביבה ומסייעת בהשגת יעדים חינוכיים וחברתיים. בעקבות דו"ח זה נוספו לתוכנית המלצות רבות בניהם הטמעת למידה מרחוק ופיתוח אתרים בית ספריים.בנוסף הוחלט שבחלק מבתי הספר יוצב מחשב לכל חמישה תלמידים.
http://www.knesset.gov.il/mmm/data/pdf/m02724.pdf -
בראשות שלמה דברת. מטרת הועדה הייתה לבחון באופן מקיף את מערכת החינוך בישראל וההישגים הלימודיים של התלמידים. אחת ההמלצות של הועדה היו לקדם את השימוש בטכנולוגיות מידע במערכת החינוך ככלי לשיפור ההישגים וככלי לשיפור מיומנויות שונות בקרב התלמידים בשימוש בטכנולוגיות מידע ותקשוב.
להלן קישור לדו"ח דברת:
http://www.hakoledblog.org/%D7%93%D7%95%D7%97-%D7%95%D7%A2%D7%93%D7%AA-%D7%93%D7%95%D7%91%D7%A8%D7%AA/%D7%94%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%94/%D7%A1%D7%95%D7%92/%D7%93%D7%95%D7%97/ -
בראשות ד"ר עוזי מלמד. התוכנית התמקדה בפיתוח תשתיות, הדרכה ובפיתוח מודלים של תקשוב.
-
תוכנית זו הציגה את התקשוב כמנוף לחדשנות חינוכית. מטרתה הייתה לשנות את סביבות הלמידה לסביבות מתוקשבות, הרחבת והעמקת השימוש בטכנולוגיות המידע והתקשורת בהוראה ולמידה, הרחבת התקשוב בחברה ובקרב תלמידים, מניעת פער דיגיטלי ועוד
-
חלה ירידה מתמשכת ברמת המחשוב במערכת החינוך, אשר התבטאה הן במספר הממוצע של תלמידים לכל עמדת מחשב )מספר גדול של תלמידים למחשב משמעותו שהמחשב זמין פחות ללמידה בעבור התלמיד( והן ברמת המחשבים, שפעמים רבות לא הוחלפו בדגמים חדשים יותר
-
חל שינוי חד במגמה זו ורמת חל שינוי חד ורמת המחשוב בבית הספר השתפרה במידה ניכרת. עלה המספר הכולל של עמדות מחשב וירד מספר התלמידים הממוצע לעמדת מחשב.
-
תוכנית למחשוב בתי-ספר באמצעות התקנת כיתות חכמות במחוז הדרום
בתוכנית זו כבר הותקנו יותר מ-2500 מחשבים. כל זאת כדי לשפר את פערי המחשוב בין בתי הספר ברשויות שונות. הכוונה הייתה להתקין עוד 5000 מחשבים, אך התוכנית לא יוסמה עד סופה. -
התאמת מערכת החינוך למאה ה-21. בראשותם של ד"ר שמשון שושני וד"ר עופר רימון. היעד היה תקשוב מלא של מערכת החינוך בתוך שנתיים, תוך אספקת תשתיות הדרכה והערכה של התהליך, חומרי למידה דיגיטליים לתלמידים וחומרי הוראה למורים.
שילוב אינטרנט בפס רחב, מקרן בכל כיתה, מחשבים ניידים למורים, מערכת קול בכיתה, אמצעי החשכה, לוחות חכמים. יש לציין שעדיין ישנם פערים בין בתי ספר .
להלן קישור לאגף מינהל למדע וטכנולוגיה. התאמת מערכתהחינוך למאה ה- 21 http://cms.education.gov.il/educationcms/units/madatech/ictineducation/ -
מיומנויות המאה ה-21
