-
בשנת 1948 עוד לפני סיומה של מלחמת העצמאות, החליטה ממשלת ישראל במסגרת מאמציה לביסוס מוסדות המדינה (המוחשיים והסמליים) – להעלות את עצמותיו של חוזה המדינה בנימין זאב הרצל ולקוברן בשטח המדינה. בכך הייתה מעוניינת הממשלה ביצירת אתר קבורה ממלכתי וייצוגי – פנתאון של מנהיגי המדינה ושל ההנהגה הציונית שקדמו להקמתה.
-
במקביל לתהליך הבאתו לקבורה של הרצל (ובתחילה גם ללא קשר ישיר) החל משרד הביטחון בשנת 1949 לפעול להקמתם של מספר בתי קברות צבאיים מרכזיים שבהם יובאו לקבורה ההרוגים הרבים של מלחמת העצמאות.
-
1949 הרצל הובא לקבורה בירושלים – הר הרצל
-
בשנת 1950 נערך במקום טקס יום העצמאות הראשון בהשתתפות יוש ראש הכנסת יוסף שפרינצק.
-
בשנת 1952 עם פטירתו של אליעזר קפלן חיפש ראש הממשלה דוד בן-גוריון מקום ראוי ומכובד לקבורתו. הוחלט על קבורתו בסמוך לקברו של הרצל.
-
מסתיימת קבורתם באתר של כאלף חללי מלחמת העצמאות בשנת 1953.
-
בשנת 1954 נתגלתה מערת קבורה מתקופת בית שני. בשלב מאוחר יותר הוקם במקום אתר הזיכרון המרכזי לזכר חללי צה"ל שמקום קבורתם לא נודע שהפך לאחר מכן בשנת 2004 לגן הנעדרים.
-
15 במרץ 1964 התיר ראש הממשלה דאז לוי אשכול להעלות את עצמות זאב ורעייתו יוענה למנוחת עולם בארץ ישראל. בני הזוג קבורים בחלקת משפחת ז'בוטינסקי בהר הרצל בירושלים, בסמוך לקברי בנו ואשתו ובסמוך אל קבר חוזה המדינה.
-
1964 עם העלאת עצמותיהם לארץ של נספי אוניית המעפילים "סלבדור" הוקמה חלקה מיוחדת עבורם ועבור חללים נוספים של אוניות מעפילים. שם קבורים גם חללי אוניית המעפילים אגוז, ולידם קבר אחים לחללי אוניית המעפילים סלבדור הקבורים ב"חלקת המעפילים"
-
שביל הזיכרון המחבר אל יד ושם - בסמוך אל חלקת גדולי האומה מתחיל שביל להולכי רגל שהוקם על ידי תנועות הנוער בשנת 2003 בעיצובו של האדריכל אורי אברמסון המוביל אל שערי הכניסה אל יד ושם.
-
בספטמבר 2006 הועלו עצמות ילדיו האנס ופאולינה, ונקברו ב"חלקת משפחת הרצל וראשי ההסתדרות הציונית". בצמוד אל החלקה ישנה מרפסת נוף הצופה אל ירושלים.
