-
זה היה עוד יום שנסעתי לחיפה לפגוש את יאשה שלי אצל אבא שלו
-
לבשתי את אחת החולצות המטופשות שקניתי שלוש בעשר- אלה עם ה"עושים שלום בטוח" ורצתי לרכבת.
-
ארזתי תיק מלא במתנות בשבילו, התגעגעתי אליו מאוד. הסתכלתי על השעון וראיתי שאני מאחרת וכדאי שאזדרז לרכבת
-
היה נחמד לראות אותו, הוא בחור מצחיק, קצת ביישן, הבנו תוך כדי שיחה ששנינו מבאר שבע.
חשב שאני סטודנטית באוניברסיטה, באמת בחור מצחיק. עניתי לו שלא אני פדיקוריסטית.
רוני סיפר לי שהוא עובד בק.ג.ב של ישראל. דווקא הוא בסדר לא בחור נורא כמו שחשבתי, אפילו ג'נטלמן ככה נתן לי לעלות לפניו, לא מהפרובינציאליים האלה שלא יודעים לתת כבוד לאישה. -
לפני שהתפצלנו אני לפה והוא לבאר שבע, הוא ביקש את הטלפון שלי. אבל אין לי טלפון, אין לי כסף לשלם לחברת סלולר- עם כל ההוצאות, אז לקחתי את שלו.
בטח הוא חושב ששיקרתי לו ויש לי טלפון, למי היום אין טלפון סלולרי. בטח הוא חושב שאני לא יתקשר.
אבל בטח שאני אתקשר, דווקא בחור נחמד ועובד בעבודה חשובה, הוא שקט, מנומס וג'נטלמן.
צלצלתי אליו הצעתי שנשתה קפה, הוא שמח. קבענו למחרת בשבע בערב. -
הפגישות היו נחמדות, עליו בקושי דיברנו, אני מניחה שזה בגלל שאסור לו לדבר על העבודה שלו, אני דווקא אוהבת את הסודיות הזאת.
-
בפגישה השישית הצעתי שנלך הפעם למקום אחר, הצעתי שנלך לדירה שלו, רציתי מעט אינטימיות, הוא אמר לי שמסיידים אצלו אבל לא האמנתי לו.
-
באותו בוקר רצתי למוסד לביטוח לאומי לסדר ניירת, כן הניירת האחרונה כדי שיאשה שלי יעבור לגור אצלי. ומי הפקיד? רוני ההוא מהק.ג.ב הישראלי.
