משכנות שאננים

The jewish settelment outside the walls .

  • עד למחצית הראשונה של המאה ה 18 מתגוררים יהודי ירושלים בין החומות

    מרק טווין בביקורו בירושלים מתאר אותה כעיר חריבה כעיר שנאכלה בדליקה גדולה
  • ההתיישבות הראשונה מחוץ לחומות - משכנות שאננים

    ההתיישבות הראשונה מחוץ לחומות - משכנות שאננים
    שכונת המגורים היהודית הראשונה מוקמת מחוץ לחומות. נדבן יהודי מדרום אפריקה יהודה טורא ה תורם את הכספים לשני הבתים הראשונים שעומדים על תילם בשנת 1857
  • נחלת שבעה

    נחלת שבעה
    מחלת הכולרע פוגעת קשות בתושבי העיר העתיקהותורמת לרצון לצאת מחוץ לחומות.
  • Period: to

    השכונה השניה מחוץ לחומות

    השכונה השניה שנבנית מחוץ לחומות היא "מחנה ישראל" ביוזמתו של הרב דוד בן שמעון רבם של המוגרבים (עולי צפון אפריקה). השכונה נועדה לבניה העניים של העדה שלא יכלו לאפשר לעמוד בעליית מחירי הדירות בין החומות. העיתון הלבנון מתאר את השכונה בשנת 1872: "המסילה בין יפו לירושלים סלולה וסקולה מאבני נגף. כחצי שעה לפני שערי עיר הקודש מתנוססים בתים נהדרים, גנות ופרדסים נראים למרחוק. מימין למסילת שדה כובס בנויים בהדר בתים נחמדים, נחלת בני המערביים ולהם בית כנסת, ישבו יחד בשלום ובשלוה כעשרים בעלי בתים".
  • שכונת המוגרבים

    שכונת המוגרבים
    שכונת מחנה ישראל היא השכונה היהודית השנייה מחוץ לחומות העיר העתיקה בירושלים (אחרי משכנות שאננים) והראשונה שהוקמה על ידי תושבי העיר העתיקה עבור עצמם, בתהליך שכונה "היציאה מן החומות". מחנה ישראל נבנתה על ידי קבוצת יהודים יוצאי צפון אפריקה (מערבים, מוגרבים), ומאוחר יותר עברו לפעול בה גם מוסדות העדה המערבית בירושלים.
    במהלך המאה ה-19 גדלה עדת המערביים באופן משמעותי, עד כי הפכה לכ-25% מכלל אוכלוסיית היהודים הספרדיים בירושלים. גידולה המהיר של העדה הביא להפרדתה לבסוף מן הספרדים וארגונה מחדש תחת הנהגתו
  • העיר מתעוררת מתרדמתה וחלות בה תמורות מהירות

    בשלהי המאה ה 19 מתעוררת העיר מתרדמתה ואוכלוסייתה גדלה במהירות ומגיעה ערב מלחמה"ע ה 1 לכ 70,000 נפש
  • שכונת מאה שערים

     שכונת מאה שערים
    בשנת 1874 קמה בירושלים שכונה חשובה ביותר, היא "מאה שערים", העיקרון שהנחה את חברת "מאה-שערים" היה, לתת אפשרות לכל הרוצה בכך להקים

    בשנת תרל"ה (סוף 1874) מודיע עיתון "הלבנון", כי "חברת מאה שערים הצליח כבר חפצם בידם ובנו 10 בתים נאים". הם חצבו גם בור מים. נראה כי בשנת תר"מ-תרמ"ב (1882-1880) גמרה החברה לבנות אל כל בתי השכונה, כ-140 בית. בתקופה הראשונה הועסקו בעלי מלאכה נוצרים בבניה, שכן לא נמצאו בעלי מלאכה יהודים. תכנית השכונה נעשתה עלעצמו בית מגורים בתנאים נוחים, בתשלומים לא גבוהים ולימים ארוכים.
  • שכונת אבן ישראל

    שכונת אבן ישראל
    זמן קצר לאחר הקמת "מאה שערים" – ב-1875 - נוסדה שכונה נוספת - "אבן ישראל". בסוף אותה שנה היו בה 45 נפש. איטה ילין, אשתו של המורה והחוקר דוד ילין, תיארה בזיכרונותיה את שכונת ילדותה: "שורות בתים מקיפות אותה מארבעת עבריה. היא נקייה , משתרעת לצד הרחוב המרכזי, רחוב יפו, וממולה - גנים גדולים ובהם נטועים עצים ופרחים. במרכז השכונה בור גדול. רוב התושבים גרים בדירות של שני חדרים, פרט למספר משפחות של אמידים, כמו משפחת פינס, אשר להם ארבעה
  • שכונת קריה נאמנה

    שכונת קריה נאמנה
    שכונת הגורג'ים או אשל אברהם הייתה שכונה בירושלים ליד שער שכם שנוסדה על ידי יהודים גאורגים שנקראו בפי העות'מאנים בטורקית עות'מאנית, גוּרג'ים.
    עם הקמתה נקראה השכונה בשם אשל-אברהם, אולם שם זה לא נקלט וקראו לה בשם תושביה שכונת הגורג'ים או שכונת בתי גורג'ים או בשם בתי ניסן ב"ק, כשם השכונה הסמוכה.
    השכונה נוסדה בשנת 1892/1893 על ידי עולים מעליית הגורג'ים, שהחלה כבר במחצית הראשונה של המאה התשע עשרה. העולים היו ברובם משפחות אמידות, בני ערים, שעסקו דורות בעיקר בסחר התבואה, היין והתבלין. ההתיישבות בירושלים
  • מפת השכונות הראשונות מחוץ לחומות

    מפת השכונות הראשונות מחוץ לחומות
    מפת השכונות שמחוץ לחומות הצמודות לעיר העתיקה ממחישה את החשש מהתרחקות מהעיר מחד ומנגד את המגמות של ההתפתחות האורבנית של ישרושלים.