-
-
נבוכדנצר, מלך בבל, מנצח את פרעה (המצרים היו בברית עם אשור כנגד בבל) בכרכמיש.
אשור יורדת מגדולתה ובבל מתחילה לשלוט באיזור. -
מלכות יאשיהו: 640-609 לפנה"ס
יאשיהו ערך רפורמה דתית שבמסגרתה הרס את כל הקשור לעבודה זרה וריכז את הפולחן לפי החוק בדברים,י"ב,14-1.
הרפורמה התפשטהבמעגלים: מביהמ"ק לירושלים, ליהודה והגיעה אף לתחומי ישראל. -
מלכות אמון: 642-640
אמון עשה הרע בעיני ה', כמנשה אביו.
עבדיו רצחו אותו בביתו. עם הארץ (קבוצה מהאליטה של יהודה שבסמכותה להמליך מלכים ביהודה) הורגים את העבדים המורדים, ובמקום אמון, ממליכים את יאשיהו, בנו. -
כיבוש ערי יהודה, ירושלים ניצלת
סנחריב שולח משלחת אשורית ליהודה ובראשה: רבשקה.
רבשקה טוען טיעונים מדיניים,צבאיים,ודתיים בפני משלחת מטעמו של מלך יהודה. טיעונים שמטרתם לגרום לתושבי ירושלים להיכנע בפני מלך אשור
זוהי לוחמה פסיכולוגית -
בשנת 722 לפנה"ס הוגלתה ממלכת ישראל לאשור
שתי סיבות לגלות:
א. סיבה מדינית: הושע בן אלה, מלך ישראל, קושר קשר לברית עם סוא, מלך מצרים ולא נותן מיסים לשלמנאסר מלך אשור כמדי שנה.
ב. סיבה דתית: חטאים דתיים של העם - תושבי ממלכת ישראל מוצגים ככפויי טובה כלפי ה' שהוציאם ממצרים, נתן להם לרשת את עמי כנען ושלח להם נביאים שיתריעו בפניהם על החטאים, אך תושבי ממלכת ישראל עזבו את ה' והלכו לעבוד אלילים.
מדיניות ההגלייה האשורית היא דו-כיוונית -
מלכות חיזקיה:
726-697 לפנה"ס
חיזקיה ערך רפורמה (שינוי, תיקון) מבחינה דתית
במסגרת הרפורמה, הוא הרס את נחש הנחושת שנעשה ע"י משה בתקופת הנדודים במדבר. נחש הנחושת שה' ציווה על משה לבנות כדי לרפא את העם, אך עם השנים החל העם להאמין בו כאל. -
הושע בן-אלה:
722-732 לפנה"ס -
ממלכת, שאול, דוד ושלמה
-
ישראל-עשרה שבטים: אפרים ושבטי הצפון
יהודה-שני שבטים: יהודה ובנימין -
-
-
יהוא מלך בשנים 842-814 לפנה"ס
-
מלכות מנשה: 697- 642 לפנה"ס
חטאו החמור ביותר של מנשה היה הכנסת פסל האשרה (=אלה כנענית) לתוך בית-המקדש ==> פולחן סינקרטיסטי (מיזוג אמונות: אמונה בה'+אמונה באלילים)
על חטא זה לא יסלח ה', ולפי שיטת הגמול הקיבוצי לדורות (האופיינית לספר 'מלכים') יגלה את יהודה ויחריב את בית המקדש. -
-
מלכות יהויקים: 609-598
נבוכדנצר,מלך בבל, מנצח את פרעה בכרכמיש - מעכשיו שולטת האימפריה הבבלית (605 לפנה"ס) -
מלכות יהויכין: 598-597
יהויכין מרד במלך בבל ועל כך נענש בהגלייה.
גלות יהויכין/עשרת אלפים/גלות בבל הקטנה/גלות החרש והמסגר היתה ב-597 לפנה"ס ובה הוגלתה האליטה הירושלמית ונבזזו כלי בית-המקדש ע"י הבבלים -
מלכות צדקיהו:597-586
צדקיהו הומלך ע"י מלך בבל אך מרד בו. כעונש, שולח מלך בבל לירושלים צבא בבלי, שמחריב את ירושלים, את בית המקדש, ומגלה את יהודה לבבל בשנת 586 לפנה"ס. -
גדליה בן אחיקם בן שפן הסופר הופקד ע"י מלך בבל על דלת עם הארץ (המעטים שהושארו ע"י הבבלים בארץ כדי לעבוד את האדמה עבור הבבלים שנשארו באזור). גדליה היה פרו-בבלי והטיף להיכנע לבבל. הוא נרצח ע"י ישמעאל בן-נתניה "מזרע המלוכה" (משושלת בית דוד) שהיה אנטי בבלי. בעקבות הרצח ברח המיעוט שביהודה למצרים ובכך תם הישוב היהודי בארץ.
-
ירבעם בן-נבט היה אפרתי (משבט אפרים) ועבד לשלמה - כפוף ונאמן לו.
הוא הופקד ע"י שלמה לגבות מיסים בצורת עבודות כפייה משבטי ישראל ובעיקר משבטי אפרים ומנשה: "סבל בית יוסף".
תחושת הקיפוח שחש ירבעם בעקבות מינוי זה גרם לו "להרים יד במך" = למרוד בשלמה. בין חטאיו: 2 עגלי הזהב,מינויכוהנים לא משבט לוי ואיחור מועד חג הסוכות בחודש מאוחר לזה שנחוג ביהודה (בחשון במקום בתשרי) -
הממלכה הבבלית נופלת בידי כורש מלך פרס ב-530 לפנה"ס.
הכרזת כורש ושיבת ציון ב-538 לפנה"ס:
בהכרזה זו נותן כורש היתר לחזור לארץ, לבנות את בית המקדש (השני) ולהשיב את כלי בית המקדש שנבזזו ע"י הבבלים. מי שלא עולה לארץ, מתבקש לעזור ככל יכולתו באמצעות תרומות.
