96

גישות פדגוגיות מובילות בתקשוב

  • Period: to

    מכונת הלמידה של סקינר

  • למידה מותאמת אישית

    למידה מותאמת אישית
    שילוב המחשב בחינוך מתבסס על התפיסה שהמחשב יחליף את המורה.
    פותחה שיטה לתרגול, לאימון ולאבחון בעזרת המחשב. שיטה זו מתבססת על תאוריית הלמידה של סקינר. מכונת הלמידה של סקינר.
    בישראל – מט"ח מפתחת מערכת למידה – תוא"ם מערכת לתרגול מותאם אישי שמתבססת על אותם עקרונות של תרגול ואימון תלמיד מול מחשב. דיאלוג אדם-מחשב-גרפיקה וסימולציית מחשב.
    שילוב המחשב בחינוך מתבסס על התפיסה שהמחשב יחליף את המורה.
    פותחה שיטה לתרגול, לאימון ולאבחון בעזרת המחשב. שיטה זו מתבססת על תאוריית הלמידה של סקינר. מכונת הלמידה
  • התפתחות גישות בארץ

    התפתחות גישות בארץ
    בישראל מתפתחות שתי גישות פדגוגיות:
    1. לימוד המחשב - דר' בן ציון בסטה הממונה על לימודי המחשב במערכת החינוך מציע להחדיר את לימודי המחשב במערכת החינוך.
    2. לימוד בסיוע המחשב – המחשב כמסייע ללמידה.
  • Period: to

    מטח- מערכת תו"אם

  • מערכת תוא"ם

    מערכת תוא"ם
    מטח מפתחת מערכת תו"אם בהוראת המתמטיקה ולשון בעיירה נתיבות שבנגב
    מערכת לתרגול מותאם אישי המתתבססת על תרגול ואימון מצד הלומד
  • עקרונת הוועדה העליונה לשילוב המחשב במערכת החינוך

    עקרונת הוועדה העליונה לשילוב המחשב במערכת החינוך
    הוועדה העליונה לשילוב המחשב בחינוך מגישה הצעה לתכנית לאומית: פיתוח מערכות להוראה באמצעות מחשב. עקרונות הוועדה קובעות כי המחשב ישמש כלי עזר להוראה וללמידה של המקצועות השונים וללימוד אודות המחשב עצמו. המחשב ישמש אובייקט ללמידה ולחקירה.
    בבתי הספר היסודיים – המחשב משמש לתרגול ואבחון במקצועות יסוד. בבתי הספר העל יסודיים- המחשב משמש לתכנית ענ"א – עיבוד נתונים אוטומטי, בקרה ומחשבים, חשמל ואלקטרוניקת מחשבים, יישומי מחשב ומבוא למחשב.
    כמו כן, מתקיים פיתוח לומדות למטרות תרגול ואבחון, הדמיה, הדרכה, משחק
  • פרוייקט מח"יש

    פרוייקט מח"יש
    תחילתו של פרוייקט המתבסס על כמה הנחות יסוד:
    המחשב הוא כלי תרבותי מרכזי ולכן יש להשתמש בו כדי לסייע לסגירת הפער בין תרבות העולם לבין תרבות בית הספר השמרנית.
    מחשוב בבתי הספר יסייע להוראה, עיבוד חומר הלימודים, התאמת החומר לצורכי הכיתה, עידוד למידת חקר ומיומנויות חשיבה מסדר גבוהות, הרחבת הסביבת הלימודית.
    פרוייקט מח"יש מתבסס על הגישה הפדגוגית הקונסקרוקטיביסטית, סביבת למידה והוראה בשילוב מחשבים. הלמידה מתבצעת תוך כדי תלהיך של עשיה בדרך של הבניית ידע ואחרריותו של הלומד על הידע.
  • למידת חקר שיתופית

    למידת חקר שיתופית
    cscl - computer supported collaborative learning
    בהשפעת רשת האינטרנט מתבססת תפיסה שמחשבים יכולים ללמוד יחד באופן שיתופי בקבוצות קטנות. גישה קונסרוקטיביסטית חברתית - לב ויגוצקי 1978, המחשב משמ ללמידה ולבניית מושגים ושיפור הבנת החומר במקצועות השונים. הבניית הידע. בנוסף משמש ככלי עזר לחיפוש מידע ושליפתו ממקורות מגוונים וככלי לארגון וטיפול במידע האישי והקבוצתי באמצעות שימוש בכלים פתוחים.
  • Period: to

    למידת חקר שיתופית

  • מחר 98

    מחר 98
    מתחיל תהליך יישום תכניתו של אלעד פלד ודו"ח מחר 98 המתבסס על עקרונות פדגוגים ושינוי סביבת הלימוד.
  • הגישה הקונסקרוקטיביסטית

    הגישה הקונסקרוקטיביסטית
    הגישה הקונסטרוקטיביסטית תופסת תאוצה בעידן זה ומדגישה כי המטרה היא פיתוח אישיותו העצמאית של הלומד באמצעות למידה פעילה יחידנית או קבוצתית תוך כדי פיתוח מיומנויות חשיבה מסדר גבוה, עידוד לחשיבה מושכלת באמצעות שימוש בטכנולוגיות מידע מתקדמות ופיתוח התנהגות אוריינית.
    מבוסס על מאמרה של צביה אלגלי ויורם קלמן שלושה עשורים של תוכניות תקשובלאומיות במערכת החינוך הישראלית
  • תכנית התקשוב שלב ג של משרד החינוך

    תכנית התקשוב שלב ג של משרד החינוך
    מתפתחים מודלים של חדשנות פדגוגית לשימוש בטכנולוגית מידע ותקשורת בחינוך. מעבר להיבט הקונסטרוקטיביסטי, יש דגש על היבט חברתי – יחסי הגומלין בין היחיד לקבוצה מקבלים תפקיד משמעותי וייחודי בתהליך הלמידה. לפי תפיסה זו שיטת ההוראה צריכה להתאים לכיתה הטרוגנית ולתמוך בהפעלת שני מוקדי למידה – היחיד והקבוצה. המחשב משמש ככלי לארגון וטיפול במידע אישי וקבוצתי באמצעות שימוש בכלים פתוחים כגון: תוכנות גרפיות, מצגות ועורכי מולטימדיה, גיליונות
  • תכניתהתקשוב הלאומית שלב ד

    התכנית מצגיה את שינוי מרכז הכובד מן המורה המלמד אל התלמיד והלומד חדשנות חינוכית.
    היבט ארגוני חברתי של הכיתה – עבודת הכיתה משלבת עבודה יחידנית ושיתופית ומתמקדת ביצירת הנעה ומוטיבציה בקרב תלמידים חלשים וחזקים. מתן מענה לתלמידים בעלי מרכים מיוחדים. למידה שיתופית המנוהלת טוב תביא למזעור של תחושת הכישלון אצל התלמידים החלשים ולתחושת השעמום אצל התלמידים החזקים ולעלייה משמעותית בהנעה של מרבית התלמידים
  • Period: to

    שר החינוך גדעון סער - על מיומנויות המאה ה-21

    מיומנויות המאה 21גדעון סער שר בחינוך מציג את תכנית משרד החינוך בפיתוח מיומנויות המאה ה21
  • Period: to

    שעור במתמטיקה בנושא תנועה המתבסס על עקרונות מיומנויות המאה ה-21

    שעור בתנועה מיומנויות המאה ה21דוגמא לשיעור בתנועה המתבסס על עקורונות מיומנויות המאה ה21
  • הרציונאל הפדגוגי העומד מאחורי התכנית לפיתוח מיומנויות המאה ה-21

    הרציונאל הפדגוגי העומד מאחורי התכנית לפיתוח מיומנויות המאה ה-21
    החל משנת הלימודים תשע"א מפעיל משרד החינוך תכנית חדשנית להתאמת מערכת החינוך למאה ה- 21 כאשר מטרת התכנית היא להוביל לפדגוגיה חדשנית בבתי הספר תוך כדי הטמעה של טכנולוגיות המידע ICT
    ע"פ גישה פדגוגית זו, כיום כאשר התרבות הדיגיטלית מעצבת את פני החברה בעולם כולו יש להנחיל את התרבות הדיגיטלית בתוך התרבות הבית ספרית ובחיי התלמיד על מנת לעצב אזרח שלם, יוזם ויוצר בעל מודעות אזרחית מפותחת בחברה איכותית.
  • מיומנויות למידה של המאה ה-21

    מיומנויות למידה של המאה ה-21
    פיתוח מיומנויות חשיבה מסדר גבוה הכוללת יצירתיות וכושר המצאה, חשיבה ביקורתית ומיומנויות לפתרון בעיות. פיתוח מיומנויות עבודה שיתופית ולמידה עצמאית ואתיקה. פיתוח מיומנות טיפול במידע דיגיטלי ותקשורתי הכוללת אוריינות מידע, אוריינות אמצעי תקשורת ואוריינות טכנולוגית מחשב. השימוש המירבי והמיטבי בטכנולוגיית התקשוב משמש להתנסות בתהליכי הבניית ידע, לחקור עולמות רחוקים שאין גישה אליהם, לתקשורת מיידית עם אנשים, לתווך בין חשיבה קונקרטית לחשיבה מופשטת באמצעות הדמיות ומשחקים ברמת הפרט וברמת הקבוצה