-
רבין נולד
ירושילים -
מלחמת העצמאות
בכ"ט בנובמבר 1947, תש"ח, החליטה עצרת האו"ם על חלוקת הארץ ועל הקמת שתי מדינות: מדינה יהודית ומדינה ערבית. למחרת ההחלטה פתחו הערבים במלחמה כדי למנוע את הקמת המדינה היהודית. הפלמ"ח הקים את חטיבת "הראל" ויצחק רבין היה למפקדה. ירושלים היתה במצור ועל יצחק רבין ועל חייליו הוטל להבטיח את שלומן של השיירות שהביאו אליה נשק, מצרכי מזון ותרופות. -
רבין מונה לרמט ל
מפקד צבא -
ההגנה והפלמ"ח
בזמן לימודיו ב"כדורי" הצטרף יצחק רבין לארגון ה"ההגנה". תפקידו של הארגון היה להגן על היישוב היהודי בארץ מפני התנכלויות של הערבים. את לימודיו בכדורי סיים הצטיינות. מנהל בית-הספר סייע לו לקבל מלגה ללימודי הנדסה באוניברסיטה בארצות-הברית, אך יצחק רבין סירב לקבל את המילגה שהוצעה לו, וטען שבעת מלחמה – מלחמת העולם השנייה – אין זה מן הראוי שיעזוב את הארץ -
רמטכ"ל מלחמת ששת הימים
בשנת תשכ"ד, 1964 מונה יצחק רבין לרמטכ"ל. הוא פעל רבות כדי לחזק את כוחו של הצבא, כדי להכין אותו בצורה הטובה ביותר לסכנה של מלחמה.
בזכות יכולתו של צה"ל הושג הניצחון הגדול של ישראל במלחמת ששת הימים, בשנת תשכ"ז ,1967 -
שוב ראש ממשלה – המטרה: שלום
בשנת תשנ"ב, 1992 ניצחה מפלגת העבודה בבחירות, ויצחק רבין נבחר לראשות הממשלה, מעתה הייתה השגת השלום מטרתו המרכזית.
בשנת תשנ"ג, 1993 נחתם הסכם העקרונות בין מדינת ישראל לבין אש"ף. הסכם זה נתן לפלסטינים שלטון עצמי (אוטונומיה) לחמש שנים.
בסוף שנת תשנ"ג, 1993 הוענק פרס נובל לשלום ליצחק רבין, לשמעון פרס וליאסר ערפאת.
אחרי חתימת ההסכם עם אש"ף גברו מעשי הטרור של הארגונים האסלמיים הקיצוניים. -
משא ומתן מדיני עד חתימת הסכם אוסלו
ם תחילת כהונתו, פתח רבין במשא ומתן לשלום עם סוריה ועם הפלסטינים. תחילה תלה רבין תקוות גדולות יותר בהצלחת הערוץ הסורי. הוא מינה את פרופ' איתמר רבינוביץ', מומחה לסוריה, כשגריר בארצות הברית. כשנודע בציבור הישראלי כי הוא נכון לנסיגה כמעט מלאה ברמת הגולן, פתחו תושבי הגולן במחאות וראו בכך הפרה של אמירתו מלפני הבחירות לפיה "לא יעלה על הדעת שגם בשלום נרד מרמת-הגולן".[19] עקב כך נתן רבין את הסכמתו שעל הסכם עם סוריה יתקיים משאל עם. -
הסכם השלום בין ישראל לירדן
ההסכם התגבש באמצע 1994, לאחר שבמשך עשרות שנים נפגשו מנהיגי ישראל בחשאי עם חוסיין, מלך ירדן, שלא הסכים לקיים איתם שיחות גלויות. ראש הממשלה רבין ושר החוץ שמעון פרס קיימו מספר פגישות עם חוסיין, והבהירו לו כי לאחר שנחתם ההסכם עם אש"ף, עלולה ירדן להישאר "מחוץ למשחק". חוסיין נועץ בנשיא מצרים חוסני מובארק, שעודד אותו להגיע להסכם, ונשיא סוריה חאפז אל אסד שעודד את חוסיין לקיים שיחות עם ישראל, אך לא לחתום על הסכם.
