Download

ציר זמן-האסלאם והאמפריה המוסלמית

  • 610

    המלאך גבריאל התגלה למוחמד

    המלאך גבריאל התגלה למוחמד
    בשנת , 610 בהיותו כבן ארבעים , כשהתבודד כהרגלו בהרים , התגלה לפניו המלאך גבריאל . המלאך ציווה עליו למסור לבני האדם את דברי האל . הוא התעלם מן הציווי , אך המלאך התגלה אליו שוב ושוב . אז הבין מוחמד שהאל בחר בו לנביא . הוא החליט לקבל עליו את השליחות וקרא להאמין באללה , אל יחיד ובלתי נראה
  • 622

    ההגרה-מוחמד וחסידיו בורחים ממכה לאל מדינה

    ההגרה-מוחמד וחסידיו בורחים ממכה לאל מדינה
    בשנת 622, לאחר מות אבו טאלב דודו של מוחמד ומגן האסלאם, היגרו מוחמד ומאמיניו לעיר ית'רב. זהו נווה מדבר פורה שתושביו עסקו בעיקר בחקלאות ומסחר והיו בני דתות שונות כולל פגאנים ויהודים.
    מספר סיבות מרכזיות לאירוע זה:
    מות אבו טאלב והסרת ההגנה מהמוסלמים ומהנביא.
    החרם שהטילו תושבי מכה על הנביא ועל המוסלמים הלך והמחיר (חרם על נישואין, מסחר, מגורים וכו').
    איום מוחשי על חיי הנביא מוחמד ועל חיי המאמינים מצד מנהיגי העיר מכה .שנפגעו מהתקפותיו האישיות והדתיות
  • 632

    מוות מוחמד

    ב- 8 ביוני 632, בגיל 63 חלה מוחמד ונפטר בביתה של אשתו הצעירה, עאישה, בתו של הח'ליף לעתיד אבו בכר. השיעים מאמינים כי הוא הספיק למנות את בן-דודו עלי ליורשו, אולם הסונים מאמינים שהוא נפטר בלא מינוי יורש. מוחמד נקבר בעיר ית'רב, שנקראה לפיכך מדינת א-נבי (בערבית: עירו של הנביא), או בקיצור אל-מדינה. לאחר מותו, נקבע אבו בכר כמחליפו, אולם רק בכל הנוגע לענייני ניהול המדינה והצבא. מבחינה דתית, מחשיבים המוסלמים את מוחמד כ"חותם הנביאים", וכאחרון שעמד בקשר בלתי אמצעי עם אללה.
  • 651

    דברי אללה קובצו לספר הקוראן

    דברי אללה קובצו לספר הקוראן
    בשנת , 651 קובצו האמרות לספר - ספר הקוראן . בקוראן מאה וארבעה עשר פרקים ובהם נאומי הנביא וחזיונותיו . כל פרק בקוראן נקרא סורה . הסורות מופיעות בקוראן לפי אורכן : מהארוכה ביותר ועד הקצרה , חוץ מסורת הפתיחה , שהיא סורה קצרה .
  • 843

    חתימה על הסכם ורדן-האימפריה של קרל הגדול מתחלקת בין יורשיו

    חתימה על הסכם ורדן-האימפריה של קרל הגדול מתחלקת בין יורשיו
    בשנת 843 התכנסו שלושת האחים בעיר ורדן וחתמו על הסכם לפיו חולקה האימפריה לשלוש ממלכות שונות: לודוויג, לימים "לודוויג הגרמני", זכה בחלקה המזרחי של האימפריה במה שעתיד להיות גרמניה, לותאר זכה בחלק המרכזי של האימפריה, ארצות השפלה, אלזס, בורגונדי, פרובנס ואיטליה. כמו כן, בהיותו הבן הבכור, הוא זכה בתואר קיסר האימפריה הרומית הקדושה. שארל זכה בחלק המערבי, שהפך מאוחר יותר לצרפת. פפין השני קיבל את ממלכת אקוויטניה אבל היה תחת סמכותו של שארל.