-
לידתו של מנחם בגין
מנחם בגין נולד בעיר בברסט-ליטובסק, היא העיר בריסק שבליטא -
מנחם בגין מצטרף לתנועת בית"ר
ילדי משפחת בגין לקחו חלק בתנועות הנוער היהודיות בעירם. בתחילה, בגין הצטרף לתנועת "השומר הצעיר", אשר פעלה בראשיתה כארגון צופים, אולם עם הפיכתה לתנועה בעלת אוריינטציה מרקסיסטית פרש ממנה והצטרף לתנועת הנוער בית"ר, מיסודו של זאב ז'בוטינסקי. מנחם בגין היה לפעיל מרכזי בתנועה, ולימים הפך למפקד גליל בריסק. עבריים ומנהיג המפלגה הרביזיוניסטית ותנועת בית"ר, אשר ביקר בבריסק. לימים יגדיר את הרושם שעשה עליו ראש בית"ר כך: "הנכבשת? – לא. למעלה מזה, נתקדשת". -
מנחם בגין נרשם ללימודי משפטים באוניברסיטת וארשה
בר בילדותו, ביטא בגין את שאיפתו להיות לעורך-דין כדי "לעזור לחלכאים ולנדכאים", ובבגרותו אכן למד את התחום. ב-1931 החל בגין ללמוד בפקולטה למשפטים באוניברסיטת וארשה, ובתום ארבע שנות הלימודים הוסמך למשפטים בעל תואר "מאגיסטר יורי". .בזמן לימודיו התפרנס בגין ממתן שיעורים פרטיים ונעזר במלגות, אך לעיתים, כאשר דמי הכלכלה לא הספיקו, נאלץ לישון בלילות על ספסל בגן הציבורי. למרות תנאי הדוחק, הוא לקח חלק פעיל בחיי הסטודנטים, והיה בין ראשי מארגני ההגנה העצמית של הסטודנטים היהודים נגד פורעים אנטישמים. -
מנחם בגין מתמנה לנציב בית"ר בפולין
במארס 1939, בהיותו בן 26 בלבד, מונה בגין לנציב בית"ר בפולין, שהיתה אז המוקד המרכזי של התנועה. למעלה מ-70 אלף בני נוער פעלו בה כחניכים, ובגין היה למפקדם של מחצית מכלל חברי בית"ר העולמית.
עם מינויו, הודיעה הנהלת בית"ר כי "רצונו הפרטי של הקצין מנחם בגין היה לעלות לארץ ישראל ולהמשיך את שירותו הבית"רי שם, ואולם השלטון מצא לנכון לדחות את עלייתו לפי שעה ולהטיל עליו, לפחות למשך זמן מסוים, את התפקיד האחראי הזה בפולניה". -
מנחם בגין אסיר בכלא הסובייטי
ב-20 בספטמבר 1940 הגיעו סוכני ה-"נ.ק.וו.ד", המשטרה החשאית הסובייטית, לעצרו, ובגין, שהיה מודע לסבל הצפוי לו, הצטייד עמו בספר תנ"ך. במשך שמונה חודשים נכלא בכלא לוקישקי בתנאי קור ורעב קשים, ונחקר על פעילותו הציונית. בתום תקופת המעצר הוא נשפט שלא בפניו, ונקבע כי יישלח למחנה עבודה מתקנת לתקופה של שמונה שנים. בגין נשלח לפצ'ורה שבצפון רוסיה, שם הוטלה עליו עבודת פרך -
מנחם בגין מתמנה למפקד האצ"ל
במשך כשנה וחצי שירת בגין בצבא הפולני המוצב בארץ ישראל. חבריו ביקשו למנותו למפקד האצ"ל, הארגון הצבאי הלאומי, אך בגין סירב לערוק מן הצבא אליו התגייס. עם זאת, הוא נטל חלק פעיל בתנועה, נשא נאומים בפני חבריה ואף עסק בכתיבה פובליציסטית תחת שם בדוי. לאחר שהושגה לו חופשה רשמית מהצבא הפולני, קיבל עליו בגין את המינוי של מפקדת האצ"ל כמפקד הארגון. -
עם קום המדינה - יוצא בגין מהמחתרת ומקים את תנועת חרות
-12 במאי 1948, שלושה ימים לפני פינוי השלטון הבריטי מארץ-ישראל, התכנסו חברי מועצת העם בראשות דוד בן-גוריון כדי לדון האם להכריז על הקמת המדינה עם צאת הכובש הבריטי מן הארץ. הידיעות על ההכנות בקרב מדינות ערב לפלישה, כמו גם המחסור בנשק ובציוד, הובילו את חברי המועצה לשקול בחיוב את דחיית ההכרזה. בגין, כמפקד האצ"ל, הודיע שאם חברי מועצת העם לא יכריזו על הקמתה של מדינה עברית יעשה כן האצ"ל, ופרסם את ההצהרה בעיתון המחתרתי "חרות". -
בגין מתנגד להסכם שילומים
בעקבות תבוסתה של תנועת החרות. הודיע בגין על התפטרותו מראשות התנועה .מספר חודשים מאוחר יותר התגלה כי הממשלה, בראשותו של דוד בן-גוריון, מתכוונת לחתום על הסכם שילומים עם גרמניה. בגין, אשר התנגד לכך באופן חריף, החליט לשוב לזירה הפוליטית וחזר לעמוד בראש תנועתו כדי להנהיג את המאבק בנושא. הסכם השילומים עורר מחלוקת ציבורית עזה. אז ביקשה הממשלה מהכנסת לייפות כוחה לשאת ולתת עם ממשלת גרמניה על מתן שילומים למדינת ישראל.
