ליאור אובז'נק-איגרות ברכה

  • 1970 BCE

    מנורה חקוקה בסלע-1970

    מנורה חקוקה בסלע-1970
    איגרת שנה טובה ועליה איור של מנורה חקוקה בסלע.
    מנורת שבעת הקנים עומדת על בסיס תלת-רגל כפי שהיא נמצאת בתבליטים שונים מבתי כנסת קדומים בארץ ובחוץ לארץ. לצד המנורה החקוקה בסלע, המייצגת שרידים קדומים בארץ ישראל, מופיעים פרחי ארץ ישראל, המייצגים חד וגם ישן.
    המנורה היא סמל יהודי עתיק, המצוי במקומות רבים: בתשמישי קדושה, בעיטוריבתי כנסת,בכתובות,בכריכות ספרים ועוד ועוד.בשער טיטוס תהיה מוטיב מרכזי ב
  • 1950 BCE

    חיילים והרצל-1950

    חיילים והרצל-1950
    באגרת מופיע איור של חיילי צה"ל הצועדים עם דגל ישראל. למטה כתוב "שנת בטחון והתרחבות". מימין לחיילים מופיעה תמונתו של חוזה המדינה, בנימין זאב הרצל, ה"צופה" על החיילים.
    רבני גרמניה הנהיגו לא רק לומר שנה טובה במהלך חודש אלול אלא, בנוסף, לשלוח גם אגרת ברכה.
    הכיתוב הנהוג היה "שנה טובה" או "לשנה טובה תכתבו ותחתמו".
  • 1940 BCE

    אם יהודיה-1940

    אם יהודיה-1940
    גלוית שנה טובה, ובה ציור של אם יהודייה עם ילדיה.
    בגלויה ציור של אם צעירה ותינוק בעגלה. מסביב לעגלה מצוירים עוד שני ילדים שמסתכלים בסקרנות בעגלה. דמותה של האם תמירה ודקה, נעולה נעלי עקב ולבושה חצאית וחולצה. ברקע, טיילת עירונית ובה יושבים אישה וילד, ואיש קורא עיתון. גלויה זו משקפת את דמותה של האם היהודייה כפי שהצטיירה בשנות ה-40 של המאה ה-20: תפקיד הנשים הצעירות הוא לגדל את הילדים ולשמור עליהם. האם הצעירה היהודייה נראית טוב ולבושה אינו מסורתי.
  • 1905 BCE

    ושמת בחגך-1905

    ושמת בחגך-1905
    גלויה מ-1905 שבה ציור של הצייר הגרמני אמיל לימר (E. Limmer).
    בתחתית הגלויה כיתוב בעברית "[ו]שמחת בחגך אתה ובנך ובתך ועבדך ואמתך" (דברים ט"ז, י"ד). ובגרמנית: סעודת חג של יהודי גליציה. בצד מופיעה הברכה "לשנה טובה תיכתבו" בעברית ולצדה "שנה טובה" בגרמנית.
    התמונה מתארת קבוצת יהודים חסידים (הנמצאים אולי אצל רבם). השולחן ערוך בחגיגיות, ובקדמת התמונה נראות שתי נשים וילדה. חלק מהדמויות אוכלות וחלקן שקועות בשיחה. כמה מהן מעשנות. זכויות יוצרים
  • 1904 BCE

    תקיעה בשופר-1904

    תקיעה בשופר-1904
    איגרת ברכה לשנה החדשה מראשית המאה העשרים,מעוטרת על ידי צייר גרמני. בתחתית האיגרת כתוב "תקע בשופר גדול לחרותנו", מתוך תפילת שמונה עשרה.
    באיור נראים שלושה גברים עטופים בטליתות. האמצעי הוא התוקע, שמשמיע את תקיעת השופר לכל הציבור.מימין נראה הרב שמקריא לתוקע את מה שעליו לתקוע על פי הסדר- תקיעה,תרועה,שברים וכדומה.משמאל כנראה הגבאי או שליח הציבור.הרב לובש קיטל מתחת לטלית. הקיטל,גלימה ביידיש,הוא מעין חלוק לבן שחלק מהיהודים האשכנזים נוהגים ללבוש בימים הנוראים. ברקע נראים שלושה מגיני דוד בגדלים שונים.