-
אספת המעמדות
בשנת 1789 המלך נאלץ לכנס את אספת המעמדות בכדי לדון בפתרון כלכלי לצרפת שהייתה שקועה במשבר כלכלי. באספת המעמדות ביקשו חברי המעד השלישי(פשוטי העם) שוויון זכויות כמו לשאר המעמדות. -
אספת המעמדות
בשנת 1789 נאלץ המלך לכנס את אספת המעמדות בכדי למצוא פתרון כלכלי לצרפת, שהייתה שרויה במשבר כלכלי. באספה זו דרשו לראשונה חברי המעמד השלישי שוויון זכויות כמו לשאר המעמדות. -
האספה הלאומית
באספה זו התכנסו חברי המעמד השלישי והזמינו את חברי שאר המעמדות להצטרף אליהם וליצור גוף ציבורי אחד שייצג את כל העם. לאחר התלבטות של כשבועיים החליט המלך לאפשר את האספה וכך נוצר גוף ציבורי אחד שנקרא האספה הלאומית -
האספה הלאומית
באספה הלאומית,שנערכה ב-17 במאי 1789, קם לראשונה גוף ציבורי אחד שמייצג את כל העם. באירוע זה התכנסו נציגי המעמד השלישי וקראו לנציגי הכמורה והאצילות להצטרף אליהם ולהקים גוף ציבורי אחד. לאחר כ-שבועיים נעתר המלך לבקשתם והורה על נציגי הכמורה והאצילות להצטרף למעמד השלישי. -
הריסת הבסטיליה
ב14- ביולי 1789 החלו המונים חמושים לצעוד לעבר הבסטיליה , מבצר גבוה במרכז העיר, ששימש בעיקר בית כלא. הבסטיליה סימלה בעיני הציבור את הדיכוי. ההמונים התקהלו ליד הבניין ודרשו ממפקד הכלא שיאפשר להם להיכנס ולקחת את הנשק מהמקום. הוא ניסה לנהל אתם משא ומתן, אך בשל אי-הבנה נורו כמה יריות מן המבצר אל עבר ההמונים. ההמון הזועם הסתער על המבצר והרג את מפקד הכלא, חיילים שהיו בתוכו , ואת ראש עיריית פריז. עם כיבוש המבצר החל ההמון להרוס אותו. אבני הבסטיליה פוזרו ברחבי צרפת, סמל לחירות ולשחרור מדיכוי -
הריסת הבסטיליה
ב14- ביולי 1789 החלו המונים חמושים לצעוד לעבר הבסטיליה, מבצר גבוה במרכז העיר, ששימש בעיקר בית כלא. הבסטיליה סימלה בעיני הציבור את הדיכוי. ההמונים התקהלו ליד הבניין ודרשו ממפקד הכלא שיאפשר להם להיכנס ולקחת את הנשק מהמקום. הוא ניסה לנהל אתם משא ומתן, אך בשל אי-הבנה נורו כמה יריות מן המבצר אל עבר ההמונים. ההמון הזועם הסתער על המבצר והרג את מפקד הכלא , חיילים שהיו בתוכו , ואת ראש עיריית פריז . עם כיבוש המבצר החל ההמון להרוס אותו. אבני הבסטיליה פוזרו ברחבי צרפת, סמל לחירות ולשחרור מדיכוי. -
הצהרת זכויות האדם והאזרח
ב26- באוגוסט 1789 פרסמה האספה הלאומית את הצהרת זכויות האדם והאזרח . ההצהרה קובעת שכל בני האדם נולדו שווים וחופשיים, הזכויות הטבעיות של האדם - חיים , חירות וקניין - אינן ניתנות לביטול .
מרגע פרסום ההצהרה, תושבי צרפת לא היו עוד נתינים של המלך, אלא אזרחים. -
חקיקות בנושא המלך והכמורה
החוקה פורסמה בשנת 1791 וקבעה כי השלטון בצרפת הוא מלוכה ושלטונו של מלך עובר בירושה, אך המלך מולך על פי חוק. החוקה הגדירה את הפרדת הרשויות במדינה, האספה הלאומית היא הרשות המחוקקת וחבריה הם נציגי העם כולו. למלך, הרשות המבצעת, יש זכות לעכב לזמן מוגבל את ביצוע החוקים, אך הוא כפוף לאספה הלאומית. חקיקה נוספת, שפגעה מאוד במסורת החברתית והשלטונית בצרפת, הייתה החוקה האזרחית של הכמורה. חוקה זו קבעה כי מעמדה המיוחס של הכנסייה בטל, והכמרים כפופים לשלטון החילוני. שתי חקיקות אלה הן בסיס הדמוקרטיה באירופה.