ירושלים

ציר זמן ירושלים

  • 1000 BCE

    בניית בית המקדש הראשון

    בניית בית המקדש הראשון
    בית המקדש הראשון נבנה על ידי דוד המלך שכבש את ירושלים מפני היבוסים והכריז את ירושלים כבירת ממלכתו. בית המקדש נבנה בהר מוריה בירושלים עבודות הבנייה בוצעו בהנחייתו של אומן בשם חירם ממטה נפתלי, שנשלח לשם כך בידי חירם מלך צור, בשנה הרביעית למלכותו של שלמה, במלאכה השתתפו כ-150,000 איש ביניהם 80,000 חוצבים ו-70,000 סבלים כמס אשר גבה שלמה.
  • Period: 1000 BCE to 586 BCE

    ירושלים בימי דויד המלך ובית המקדש הראשון

    דוד הפך את ירושלים לעיר מרכזית: הוא בנה בה את ארמונו ופיתח בה שווקים, והעיר הפכה גם למוקד של מסחר
  • Period: 538 BCE to 70

    ירושלים בימי שיבת ציון ובית המקדש השני

    התקופה בירושלים נתחמת בין שיבת ציון לחורבן הבית, שכן לאחר החורבן חדלה ירושלים להוות עיר יהודית למשך דורות אחדים
  • 516 BCE

    בניית בית המקדש השני

    בניית בית המקדש השני
    בית המקדש השני היה מקדש לאלוהים אשר נבנה בהר הבית בירושלים על ידי עולי בבל בראשית שיבת ציון בתקופת בית שני בהנהגת זרובבל מבית דוד ויהושע בן יהוצדק הכהן הגדול, כ-70 שנה לאחר חורבן הבית הראשון, ונחנך ביום ג' באדר בשנה הששית לדריווש הראשון מלך פרס, בתמיכת הפרסים ובעידודם, כפי שבוטאה בהצהרת כורש
  • Period: 70 to 638

    התקופה הרומית והתקופה הביזנטית

    על הריסות העיר ירושלים בנו הרומאים עיר חדשה. הם קראו לה אילייה קפּיטולינה והקימו בה מקדשים לאלי רומי וכן איצטדוינים ותאטראות. במקום שבו עמד בית המקדש הם הקימו מקדש לאליו פיטר לאורכה ולרוחבה של העיר נסללו רחובות בדומה לערים אחרות באימפריה הרומית. על היהודים נאסר להתגורר בירושלים או בקרבתה
    בתקופה הביזנטית החלה הדת הנוצרית להתפשט ולהתחזק בעולם. קיסרים רבים התנצרו והפכו את ירושלים לעיר קדושה גם לנוצרים. הנוצרים התחילו להגיע בהמוניהם אל ירושלים כדי לפקד את קברו של ישו מייסד הדת
  • 363

    ניסיון בית המקדש השלישי

    בשנת 361 עלה לשלטון הקיסר יוליאנוס, שביקש לחדש את פני האימפריה ולסגת מהנצרות חזרה לפגאניזם. כחלק מתפיסת עולמו האנטי-נוצרית, ביקש גם להחזיר את היהדות למעמדה הקודם ואף הציע להקים מחדש את בית המקדש. אבן הפינה לבית המקדש של יוליאנוס הונחה במאי 363, אך הבנייה נפסקה כחודש לאחר מכן. עם מותו של יוליאנוס, החזיר יוביאנוס יורשו את האימפריה באופן סופי לנצרות
  • Period: 638 to 1099

    התקופה המוסלמית הקדומה

    בשנת 638 לספירה כבשו המוסלמים את הארץ ובתוכה את ירושלים מידי הביזנטים ירושלים הייתה תחת שלטון מוסלמי בפעם הראשונה ותוך שנים אחדות היא הפכה לעיר קדושה גם לאיסלם. נבנו בה מסגדים ומבני דת גדולים ומרשימים. לאחר כ- 300 שנה שבהן נאסר על היהודים להתגורר בירושלים הם חזרו להתגורר בה
  • 1038

    רעידת אדמה חזקה מפילה את החומה ומקיפה את העיר

    רעידת אדמה חזקה מפילה את החומה ומקיפה את העיר
    לקראת סוף התקופה המוסלמית הקדומה פקדה את ירושלים רעידת אדמה חזקה, אשר החריבה חלק גדול מהחומה המקיפה את העיר, החומה נבנתה מחדש בתוואי קצר יותר הקרוב לתוואי של החומה בימינו
  • Period: 1099 to 1260

    התקופה הצלבנית

    באמצע המאה ה-11 החלו נוצרים לצאת למסעות מארצנות אירופה לארץ ישראל, כדי לכבוש את ירושלים ולשחרר מידי המוסלמים את המקומות הקדושים לנצרות. בשנת 1099 הגיע מסע הצלב הראשון לירושלים והעיר נכבשה. הצלבנים הרגו וגירשו את כל הנוצרים והיהודים
  • 1193

    התפרקות האימפריה האיובית

    בשנת 1193 התפרקה האימפריה האיובית והתחלקה בין בניו. המאבקים בין הנסיכויות האיוביות על בכורה ויוקרה קרעו את המזרח התיכון, ובריתות נוצרו והתפרקו. ירושלים ירדה ממעמדה כעיר בירה ומרכז דתי מוסלמי והפכה לעיר בירה בפרובינציה שמרכזה נמצא לעיתים בדמשק ולעיתים בקהיר. עם זאת, מסעי הצלב שהגיעו לחופי הארץ במטרה להחזיר את העיר לידי ממלכת ירושלים הותירו את העיר כמוקד הסכסוך הנוצרי-מוסלמי. שילוב זה של מעמד גאופוליטי משני מחד, ומוקד של מאבק בין-דתי מאידך, הביא לחורבן העיר במהלך מסע הצלב החמישי
  • Period: 1260 to

    התקופה הממלוכית והתקופה העות'מאנית

    הממלוכים, מוסלמים שמוצאם ממצרים, כבשו את ארץ ישראל ובתוכה ירושלים מידי הצלבנים בשנת 1260 לספירה. הממלוכים גילו כלפי בני הדתות האחרות יחס של סובלנות והעיר התמלאה בעולי רגל בני כל הדתות. אחרי כ- 250 שנה של שלטון ממלוכי כבשו העות'מאנים מוסלמים, טורקים את ירושלים
  • 1400

    הסכסוך על הר ציון

    הסכסוך על הר ציון
    הר ציון הוא מקום מקודש הן ליהודים, שמציינים במקום את קבר דוד, והן לנוצרים, שמאמינים ששם נערכה הסעודה האחרונה. במקום היה מבנה צלבני ובו התמקמו גם הפרנציסקנים. היהודים קיימו במקום תפילות וטקסים, והוא היה אחת התחנות בעלייה לרגל. בין המחצית השנייה של המאה ה-14 ועד 1427 התקיימו סכסוכים בין יהודים לנוצרים על החזקה במקום ועל זכויות התפילה והביקור. ב-1427 פנה נגיד היהודים אל הסולטאן (ג'קמק) וביקש להגיע לפשרה
  • Period: to

    סוף התקופה העות'מאנית והיציאה מן החומות

    במאה ה- 19, חל שינוי במעמדה של ירושלים. האימפריה העות'מאנית החלה להיחלש, ומעצמות אירופה החלו לגלות עניין הולך וגובר במזרח התיכון ובכלל בירושלים. תיירים מאירופה הגיעו אל העיר כדי לבקר בה, וחלקם השתקעו בה
  • היציאה מן החומות

    היציאה מן החומות
    מספרם של תושבי ירושלים בעיקר התושבים היהודים גדל במהירות. בשנת 1800 חיו בעיר רק 9,000 תושבים- יהודים מוסלמים ונוצרים. בשנת 1880 חיו בה כבר 31,000 תושבים שלמעלה מחציתם היו יהודים. כך העיר הקטנה ששכנה בין החומות הפכה צפופה מידי ולכן הכל להתרחש תהליך ששינה לחלוטין את פני
    העיר. תושבי העיר העתיקה החילו לבנות שכונות חדשות ומוסדות ציבור מחוץ לחומות העיר. הנוצרים בנו בעיקר כנסיות ואכסניות לתיירים שהגיעו לעיר. כמו במתחם הנקרא "מגרש הרוסים". המוסלמים העשירים בנו לעצמם בתי פאר מרווחים
  • Period: to

    תקופת המנדט הבריטי

    במהלך מלחמת העולם הראשונה כבשו הבריטים את ירושלים. תקופת השלטון הבריטי התאפיינה בפיתוח מהיר של העיר מצד אחד, ובמתחים בין הקבוצות האוכלוסייה השונות מן הצד האחר. הבריטים כבשו עיר ענייה, מוזנחת וללא תשתיות, ובתקופתם הפכה ירושלים לעיר מודרנית ומפותחת. גם הפעולות של הארגונים היהודים- הציוניים בעיר קיבלה תנופה: הוקמו שכונות רבות וחדשות, נבנו מוסדות חשובים
  • התנגדות האוכלוסייה הערבית לעלייה

    התנגדות האוכלוסייה הערבית לעלייה
    במהלך שנות ה-20 של המאה ה-20 נכנסו לארץ כמאה אלף עולים יהודים, וכששת אלפים מהגרים לא יהודים. העולים נקלטו בארץ על ידי תנועות מיישבות, שקבלו לרשותן קרקעות - בתנאי שיעובדו על ידי יהודים, וישמשו לצורכי קליטת העלייה. הדבר גרם להתמרמרות בקרב האוכלוסייה הערבית, שהחלה באופן הדרגתי לפתח זהות ערבית-פלסטינית לאומית. במקרים מסוימים רכישות קרקע גדולות, מבעלי קרקעות שישבו בחוץ לארץ, גרמו לסילוק התושבים הערבים, שעיבדו את האדמה כאריסים. תופעה זו גרמה להתנגדות רבה לעלייה בקרב הערבים בארץ.
  • Period: to

    מלחמת העצמאות,העיר המחולקת

    לאחר 31 שנות שלטון בירושלים ובישראל בנובמבר 1947,הכריזה העצרת הכללית של האו"ם על תום המנדת הבריטי בארץ ישראל
    בעצרת הוכרז גם על חלוקת הארץ לשתי מדינות מדינה יהודית ומדינה ערבית על פי החלוקה ירושלים הייתה אמורה להיות עיר בין לאומית ההנהגה היהודית הסכימה לקבל את ההחלטה של האו"ם ואילו ההנהגה הערבית התנגדה להחלטה
  • מלחמה בים

    מלחמה בים
    נחל חיל הים הצלחה משמעותית שהשפיע על מבצע 'יואב'. כאשר תקף בסירות נפץ והטביע מול חוף עזה את ספינת הדגל של הצי המצרי, שהביאה תגבורת לחוף עזה. ופגע קשות בשולת מוקשים שיצאה משימוש.
  • המארב האווירי

    המארב האווירי
    ב-7 באפריל תקפו מטוסי חיל האוויר הישראלי מוצבים סוריים וסוללות תותחים בדרום רמת הגולן בתגובה לתקיפת חקלאים ישראלים, שעיבדו את הקרקעות הסמוכות לאזורים המפורזים, על ידי צבא סוריה. בעקבות זאת הוזנקו לאוויר מטוסי קרב סורים, והתפתח קרב אווירי בין מטוסים סורים וישראלים, במהלכו הופלו שישה מטוסים סורים, חלקם מעל דמשק. היום היה יום חגיגות מפלגת השלטון הסורית, הבעת', ועל פי הרמטכ"ל יצחק רבין, הפלת המטוסים נועדה להשפיל את השלטון הסורי, להעביר לו מסר שימנע ממנו להתגרות בישראל ואולי אף להפיל את המשטר
  • Period: to

    מלחמת ששת הימים,העיר המאוחדת

    ב1967 פרצה מלחמת ששת הימים שבמהלכה התנהלו קרבות קשים גם בירושלים בעקבות המלחמה אוחדה העיר המזרחית עם ירושלים המערבית תחת שלטונה של מדינת ישראל