-
יצחק רבין נולד
יצחק רבין נולד ב-1 במארס 1922 בירושלים. הוריו, רוזה כהן ונחמיה רבין היו מחלוצי העלייה השלישית. -
מצטרף לפלמ״ח
בקיץ 1941 הוקם הפלמ"ח, ויצחק רבין בן ה-19 היה מראשוני המצטרפים לשורותיו. ב-1945 עם התרחבותו של הפלמ"ח, התמנה רבין לסגן מפקד הגדוד הראשון. באוקטובר 1947, קודם להיות קצין המבצעים של הפלמ"ח. -
מפקד במלחמת העצמאות
בראשית אפריל 1948 רבין בן ה-24, מונה למפקד חטיבת "הראל". החטיבה שסללה את הדרך לירושלים - "דרך בורמה", ובכך מנעה מצור על העיר. -
נישואי רבין ללאה
ב-19 ביולי נשא לאשה את חברתו לאה שלוסברג. -
רמטכ״ל
בשנת 1963 מונה רבין לתפקיד הרמטכ”ל השביעי של מדינת ישראל, תפקיד בו כיהן ארבע שנים. -
רמטכ״ל במלחמת ששת הימים
ב-1967, בשנה הרביעית לכהונתו של רבין כרמטכ"ל, פרצה מלחמת ששת הימים. כעבור יומיים כבשו כוחות צה"ל את כל הגדה המערבית, את ירושלים המזרחית והגיעו אל הכותל המערבי ונכנסה לתוקפה הפסקת האש. בתום המלחמה היתה זו ישראל אחרת – השטח שבשליטת ישראל גדל ביותר מפי שלושה. -
שגריר ישראל בארה״ב
בתחילת 1968, לאחר 27 שנות שירות צבאי, פשט יצחק רבין את מדיו והתמנה לתפקידו האזרחי הראשון: שגריר ישראל בארצות הברית. -
ראש ממשלה- כהונתו הראשונה
במהלך כהונתו כראש ממשלה:
- בשנת 1974 חתם על הסכם ביניים בין ישראל למצרים, הסכם שכלל נסיגה של הכוחות הישראלים משטחים בסיני.
- בשנת 1976 היה שותף ואחראי לתכנון מבצע אנטבה, שבמהלכו חולצו ע"י כוחות צה"ל כ-100 נוסעים ישראלים, שנחטפו לאוגנדה במהלך טיסת אייר-פראנס בידי טרוריסטים.
בשנת 1977 יצחק רבין התפטר מראשות הממשלה באפריל 1977. -
מונה לתפקיד שר הביטחון
-1984 מונה יצחק רבין לשר הביטחון. ב-1985 הציג תוכנית לנסיגה חלקית של צה"ל מלבנון, שכללה השארת כוח ישראלי קטן ברצועת הביטחון סמוך לגבול הצפוני של ישראל, במטרה לשמור על השקט בגבול. -
ראש ממשלה- כהונתו השנייה
-1992 התמנה שנית רבין לראשות הממשלה וכהן כראש ממשלה וכשר הבטחון במסגרת הממשלה שהקים. -
רבין חותם על הסכם אוסלו
ב-13 בספטמבר 1993, במעמד חגיגי על מדשאות הבית הלבן, ובהשתתפות נשיא ארצות הברית ביל קלינטון, נחתם "הסכם אוסלו". ההסכם הניח את היסוד להסדר קבע, שיכלול הקמת ישות לאומית פלסטינית לצד ישראל. נאומיהם של רבין וערפאת ולחיצת היד ההיסטורית ביניהם היוו את שיאו של הטקס והפכו לסמל של תקווה בארץ ובעולם. בצד השמחה והתרוממות הרוח עורר ההסכם גם חרדות מפני הסכנות הטמונות בו וחידד את המחלוקת בין תומכי המהלך לבין מתנגדיו. את המחאה הפוליטית והציבורית נגד ההסכם הובילו המתנחלים -
הסכם השלום עם ירדן
עם חתימת הסכם עזה-יריחו, וההכרה בפלסטינים כיישות לאומית, בשלו התנאים להסכם שלום עם ירדן. היחסים עם ממלכת ירדן נבנו במשך שנים ארוכות של מגעים חשאיים בין המלך חוסיין ומנהיגים ישראליים, ובהם רבין. במאי 1994 נערכה פגישה חשאית מכרעת בין רבין לחוסיין והונחו היסודות להסכם שלום. הסיוע הנדיב שהבטיחה ארצות הברית לירדן נתן את הדחיפה הסופית למהלך. ב-26 באוקטובר 1994, נחתם בערבה הסכם השלום ונקבעו סופית הגבולות בין שתי המדינות. ההסכם היה נדבך חשוב בקשירת יחסים עם מדינות ערב ומדינות מוסלמיות נוספות. -
אוסלו ב ופרס נובל
ב-5 באוקטובר 1995 נחתם בוושינגטון הסכם נוסף בין ישראל לפלסטינאים שקבע נסיגת ישראל משבע ערים בגדה וקיומן של בחירות לרשות הפלסטינית.
הישגיו ההסטוריים הקנו לו יחד עם שמעון פרס ויאסר ערפאת אות הכרה בינלאומי חשוב ביותר - פרס נובל לשלום. -
רצח רבין
במוצאי שבת, 4 בנובמבר 1995, י"ב בחשוון תשנ"ו, הגיע יצחק רבין לכיכר מלכי ישראל בתל-אביב על מנת להשתתף בעצרת המונים בסיסמה "כן לשלום - לא לאלימות". בתום עצרת חמה ואוהדת בדרכו אל מכוניתו, ירה בגבו יגאל עמיר שלושה כדורים. יצחק רבין נפטר בבית החולים איכילוב בשעה 23:14, לאחר שכל מאמצי הרופאים להצילו לא הועילו.