השמדת הצוענים באירופה // ספיר וענבר

  • 1400

    הצוענים הגיעו למרחב דוברי הגרמנית

    הצוענים הגיעו למרחב דוברי הגרמנית
    הצוענים הגיעו למרחב דוברי הגרמנית בראשית המאה ה15. הם התבדלו מסביבתם. רוב הצוענים בגרמניה חיו חיי נדודים במסלולים קבועים לפי עונות השנה, הם עסקו במקצועות כמו עיבוד מתכת ויצירת כלים, מסחר זעיר בסדקית וחפצים משומשים, סחר בסוסים ובבהמות, בידור ומוזיקה וכמובן אומניות מסורתיות כמו קריאה בכף היד, הגדת עתידות, ריפוי ומתן ברכה.
  • מלמת העולם הראשונה

    מלמת העולם הראשונה
    החברה הגרמנית דחתה את הצוענים, במלחמת העולם הראשונה הם נתפסו כמרגלים בכוח, אך לא נמנעה מהם תנועה חופשית ברחבי גרמניה.
  • הצוענים כגורמים א-סוציאליסטים

    ברפובליקה הוויימארית, בשנות העשרים, ראו בצוענים גורמים א-סוציאלים (אדם שהתנהגותו מכוונת נגד החברה ומהווה נטל על החברה).
  • תחילת המשטר הנאצי

    תחילת המשטר הנאצי
    בשנים הראשונות של המשטר הנאצי החל תהליך הדרגתי של דחיקת הצוענים ממקורות הפרנסה שלהם וממעמדם כאזרחים שווי זכויות של הרייך הגרמני- הרשויות תייגו אותם כ"א-סוציאלים", סרבו לחדש את רשיונות העוסק הנווד שלהם שלהם ושללו את זכאותם לקצבאות סעד. מבחינה כמותית היו הצוענים מיעוט זעיר ונטול השפעה.
    בהיותם קבוצה של נוודים חסרי כתובת קבועה, ראו בהם בעיה משטרתית. הם התקשו להחליט האם הצוענים שייכים לגזע הארי או לא.
  • קביעת מדיניות של הבחנה בין נוודים ולא נוודים, מקומיים ולא מקומיים

    קביעת מדיניות של הבחנה בין נוודים ולא נוודים, מקומיים ולא מקומיים
    שר הפנים של גרמניה הוציא "חוזר ללוחמה במפגע הצועני" שכלל הבחנה בין צוענים מקומיים לזרים. מצד אחד, נקבעות תקנות מחמירות הנוגעות לאי כניסתם לגרמניה של צוענים זרים ואף גירושם מחוץ לגבולות הרייך, מצד שני, הודק הפיקוח כלפי הצוענים המקומיים ואף הוצע לרכז את כולם במקום אחד בכל אזור.
    רוברט ריטר עמד בראש "לשכת המחקר להיגיינה גזענית וביולוגית של האוכלוסייה" . עיקר הטיפול הנאצי היה בבני התערובת, שהם במילותיו של ריטר: "בלתי מאוזנים ביותר, חסרי אופי, בלתי צפויים ... במילים אחרות לא מתאימים לעבוד וא-סוציאלים
  • ההבחנה בין נוודים ואלו שאינם נוודים

    בהוראה של מפקד המשטרה הגרמנית מיום זה, נאמר כי יש הבחנה ברורה בין הנוודים לשאינם נוודים, כאשר גורל הנוודים הוא כגורל היהודים, ואילו האחרים יטופלו כפי שמטפלים באוכלוסיה הכבושה המקומית האחרת. מכאן שמילת המפתח היא "א-סוציאלי", ומי שנמלט ממנה- נמלט גם מן ההשמדה
  • שליחת הצוענים לאושוויץ

    שליחת הצוענים לאושוויץ
    צו בינואר 1943 הורה על גירוש הצוענים לאושווץ, והמשלוחים העיקריים הגיעו בין מרץ למאי 1943. במחנה שהוקם בעבורה באושוויץ-ברקנאו נהנו הצוענים ממעמד מיוחד ומתנאים מועדפים שלא ניתנו ליהודים או לקבוצות אחרות.
    רודולף הס, מפקד מחנה אושוויץ, טען שמטרת כליאתם באושוויץ הייתה להחזיק בהם עד תום המלחמה. במקום אחר הוא טען שלאחר זמן הורה לו היטלר להשמידם.
    הבעיה של הצוענים לא נתפסה כמרכזית וקובעת את מהלך האירועים. לצוענים התאפשרו דרכים להימלט.
  • האם רצח הצוענים הוא בגדר רצח עם?

    האם רצח הצוענים הוא בגדר רצח עם?
    רצח עם הינו רצח המוני של בני אדם המשויכים לעם אחד. על פי ההגדרה משנת 1948 של האו"ם נגד רצח עם- מכיון שהיה כאן ניסיון לפגוע בתרבות הצוענית ולבטלה מן העולם, ולהכחיד את העם כעם- הרי שזהו רצח עם