בחירות בישראל

בחירות לאסיפה המכוננת- כנסת ראשונה

1949

אלו הבחירות הראשונות שנערכו במדינת ישראל.
האספה המכוננת, ששינתה ייעודה והכריזה על עצמה כ"כנסת הראשונה", הייתה אמורה להיות הגוף שיחוקק את חוקתה של מדינת ישראל, ויתפזר .ניצחונה של מפא"י שבראשה עמד בן גוריון בבחירות לא היוותה הפתעה

בחירות לכנסת השניה

1951

הבחירות לכנסת השנייה התקיימו על רקע משבר חמור בין מפלגת השלטון מפא"י ובין המפלגות הדתיות, על רקע החינוך האחיד לילדי העולים במעברות וגיוס הנשים לצה"ל. בן גוריון על רקע המשבר הגיש את התפטרותו לנשיא המדינה חיים ויצמן. תוצאות הבחירות: מפא"י ניצחו בפעם השנייה.

בחירות לכנסת השלישית

1955

לאחר שבן גוריון פרש מתפקידו ב1953 ואת מקומו מילא משה שרת, בן גוריון עמד בראש מפא"י בבחירות לכנסת ב1955. דוד בן גוריון חזר להיות ראש הממשלה לאחר הבחירות וניצחונה של מפא"י

בחירות לכנסת הרביעית

1959

הבחירות לכנסת הרביעית התקיימו ב־3 בנובמבר 1959, נערכו בתקופת שיא כוחה של מפא"י בראשות דוד בן-גוריון. ב
בחירות אלו זכתה מפא"י בהישג הגדול בתולדותיה וקיבלה 47 מנדטים

בחירות לכנסת החמישית

1961

הבחירות לכנסת החמישית, שנערכו ב-15 באוגוסט 1961, לאחר שהוקדמו בשנתיים ממועדן המקורי. אלו היו הבחירות האחרונות שבהן עמד דוד בן-גוריון בראש מפא"י.
בסופה של מערכת הבחירות נותרה מפא"י בשלטון, כשבראשה בן-גוריון

בחירות לכנסת השישית

1965

הבחרות התקיימו על רקע התפטרו של בן גוריון
בבחירות ניצחו המערך לאחדות פועלי א"י בראשה עמד לוי אשכול שהפך לראש הממשלה השלישי של מדינת ישראל. מפלגת "המערך לאחדות פועלי ארץ ישראל" היא ברית בין מפא"י לבין אחדות העבודה - פועלי ציון.

בחירות לכנסת השביעית

1969

הבחירות לכנסת השביעית, אשר התקיימו ב-28 באוקטובר 1969, נערכו לאחר מלחמת ששת הימים, ובעיצומה של מלחמת ההתשה. גולדה מאיר, התמנותה לראש הממשלה אחרי פטירתו של לוי אשכול בפברואר 1969. הבחירות לא הביאו לשינוי כלשהו במפה הפוליטית הישראלית. גולדה מאיר
נותרה בראשות הממשלה .

בחירות לכנסת השמינית

1973

בחירות לכנסת השמינית התקיימו ב-31 בדצמבר 1973, חודשיים לאחר המועד שנקבע להן בחוק מלכתחילה, הבחירות התקיימו כחודשיים לאחר תום קרבות מלחמת יום הכיפורים, וזו הייתה הפעם הראשונה מאז הבחירות לכנסת הראשונה שבה נדחו הבחירות.
, התחושות הקשות של הציבור לא מצאו את ביטוין בבחירות גודלה מאיר שעמד בראשות המערך ניצחה .

בחירות לכנסת התשיעית - מהפך!

1977

מערכת הבחירות לכנסת התשיעית נחשבת בעיני ישראלים רבים לאחת ממערכות הבחירות החשובות והמשפיעות בתולדות מדינת ישראל, ותוצאותיה ניכרו לשנים, הרבה מעבר לשנות כהונת הכנסת התשיעית. בחירות אלו, המכונות "המהפך", היו הפעם הראשונה שבה הצליח הליכוד לקבל את השלטון במדינה, ובכך סיים את ההגמוניה של מפלגות הפועלים, ובראשן מפא"י, אשר שלטו במוסדות היישוב ולאחר מכן במדינה, במשך כמעט חמישים שנה, החל משנות ה-30 ועד שנת 1977.

בחירות לכנסת העשירית

1981

בבחירות התמודד הליכוד בראשות מנחם בגין מול המערך בראשות שמעון פרס. הפרש הקולות בין המערך ובין הליכוד עמד על כעשרת אלפים קולות, הליכוד
קיבל את תמיכתן האוטומטית של המפלגות הדתיות והחרדיות, ותוך שלושה שבועות הרכיב בגין ממשלה.

בחירות לכנסת האחת- עשרה

1984

המערך שבראשה עמד שמעון פרס זכו ל44 מנדטים והליכוד שבראשה עמד יצחק שמיר זכו ל41 מנדטים. נוצר מצב של קיפאון בו אף גוש לא הצליח להקים קואליציה.
הפתרון שנמצא היה — "רוטציה" בה ישמש שמעון פרס כראש ממשלה במשך שנתיים, שלאחריהן יוחלף ביצחק שמיר.

בחירות לכנסת השתים- עשרה

1988

תוצאות הבחירות הראו שמגמת הקיפאון נשמרה. רוב המפלגות שמרו על כוחן והשוויון בין הגושים נשמר. שמיר הצליח להרכיב ממשלה והמשיך בכהונתו.

בחירות לכנסת השלוש-עשרה

1992

מערכת הבחירות התקיימה לאחר חמש עשרה שנות שלטון רצופות של הליכוד למעט שנתיים בה כיהן פרס.
בבחירות אלו ניצחה מפלגת העבודה שבראשה עמד יצחק רבין.
ב1992 נחקק חוק יסוד :הממשלה בו הוחלט כי החל מהבחירות הבאות אזרחי ישראל יצביעו בשני פתקים נפרדים: פתק אחד למפלגה ופתק אחד לראש ממשלה. בפתק למפלגה הם יצביעו כמו בכל השנים, בעד רשימת המועמדים של אותה מפלגה לכנסת, כפי שהיא נקבעה על ידי המפלגה עצמה. בפתק לראש ממשלה הם בחרו ישירות את ראש הממשלה, יצטרך להרכיב ממשלה מתוך הכנסת

בחירות לכנסת הארבע-עשרה ולראשות הממשלה

1996

הבחירות הראשונות שבהן השתמש הבוחר בשני פתקים - האחד לבחירת רשימה לכנסת, והשני לראשות הממשלה. בחירות אלו אירעו מספר חודשים לאחר רצח יצחק רבין,ובהם התמודד ראש הממשלה המכהן שמעון פרס מטעם מפלגת העבודה אל מול בנימין נתניהו מטעם הליכוד .
הקדנציה של נתניהו בראשות הממשלה עמדה בסימן אי היציבות וחוסר האיזון
שגרמה השיטה החדשה. נתניהו התקשה להרכיב את ממשלתו. גם לאחר שהקים ממשלה, הייתה ממשלה זו רעועה ונתונה לסחטנות פוליטית, בדיוק כממשלות שקדמו לה. רבים טענו כי שיטת "הבחירות הישירות" לא הביאה לתועלת רבה.

בחירות לכנסת החמש-עשרה ולראשות הממשלה

1999

הבחירות הוקדמו ממועדן המקורי.
בחירות אלו היו בחירות ישירות לראשות ממשלה ולכנסת. אהוד ברק מטעם
מפלגת ישראל אחת זכה ברוב הקולות בבחירה לראשות הממשלה.
גם המפלגה שלו זכתה ברוב הקולות.

הבחירות המיוחדות לראשות הממשלה

2001

הבחירות לראשות הממשלה שנערכו בשנת 2001 היו בחירות שבהן נבחר ראש הממשלה, בשיטת הבחירה הישירה, ללא בחירת כנסת חדשה.
שני המועמדים שהתמודדו על ראשות הממשלה היו ראש הממשלה המכהן אהוד ברק ויושב ראש האופוזיציה אריאל שרון שלאורך כל מערכת הבחירות נהנה מיתרון משמעותי בסקרים ולבסוף ניצח בבחירות בהפרש גדול.
הבחירות התאפיינו באחוז הצבעה נמוך יותר מאשר בבחירות רגילות לכנסת
בבחירות אלה נבחר אריאל שרון לראשות הממשלה. הכנסת ה-15 שנבחרה ב1999 נשארה באותו הרכב גם במהלך כהונתו של אריאל שרון.

בחירות לכנסת השש-עשרה

2003

במערכת הבחירות הזאת, בניגוד לשלוש מערכות הבחירות שקדמו לה, נבחרה רק הכנסת. פוליטיקאים ומומחים שונים חשבו שבחירה ישירה לראשות הממשלה תחזק את ראש הממשלה, וכך תמנע את סחיטתו הפוליטית על ידי מפלגות קטנות. הבחירה הישירה השיגה בדיוק את ההיפך. וכך התחזק כוחן של המפלגות הקטנות הסחטניות עוד יותר. , וב-2003 כבר נערכה שוב מערכת בחירות עם פתק אחד בלבד. בה ניצח הליכוד שבראשו עמד אריאל שרון

הבחירות לכנסת השבע-עשרה

2006

הבחירות לכנסת ה־17 נערכו על רקע "תוכנית ההתנתקות" שנהגתה ובוצעה על ידי ראש הממשלה אריאל שרון. במהלך ביצוע התוכנית פונו היישובים היהודיים מרצועת עזה וצפון השומרון לראשונה מאז הקמת המדינה, עלתה מפלגה חדשה שאינה הליכוד או העבודה לשלטון בישראל, כאשר מפלגת קדימה התבססה כמפלגה הגדולה ביותר בישראל עם 29 מנדטים והחליפה את מפלגת השלטון, הליכוד, אשר התרסקה מ-40 מנדטים ל-12 בלבד.

בחירות לכנסת השמונה-עשרה

2009

עקב התפטרותו של אהוד אולמרט מראשות הממשלה וכישלון המגעים להרכבת ממשלה חדשה, הבחירות הוקדמו.
קדימה בראשות ציפי לבני קיבלה בבחירות 28 מושבים בכנסת והייתה לסיעה הגדולה בכנסת. אך כעשרה ימים לאחר הבחירות הטיל הנשיא שמעון פרס את מלאכת הרכבת הממשלה על בנימין נתניהו, שעליו המליצו 65 חברי כנסת, לעומת 28 בלבד (חברי קדימה) שהמליצו על ציפי לבני,

בחירות לכנסת התשע-עשרה

2013

מפלגת הליכוד התאחדה עם ישראל ביתנו והצליחה להשיג 31 מנדטים. תוצאות הבחירות סימנו הפתעה, כשמפלגת יש עתיד, שלא יוצגה בכנסת השמונה עשרה, הצליחה להגיע למקום השני עם 19 מושבים.
בעוד מפלגת קדימה, שהייתה הסיעה הגדולה ביותר בכנסת הקודמת, כמעט נמחקה לחלוטין תוך שהיא מאבדת 26 מנדטים, והפכה לסיעה הקטנה ביותר בכנסת החדשה,.

בחירות לכנסת העשרים

2015

בחירות אלו הוקדמו בכשנתיים ושמונה חודשים מהמועד שבו הם היו אמורים להתרחש. בבחירות הליכוד הגדילה את כוחה ל-30 מנדטים, והמחנה הציוני הייתה לסיעה השנייה בגודלה עם 24 מנדטים.
והנימים נתניהו המשיך לכהן שראש ממשלת ישראל.

בחירות לכנסת העשרים ואחת

2019

הבחירות לכנסת העשרים ואחת נערכו ביום שלישי, 9 באפריל 2019. הליכוד בהנהגת בנימין נתניהו קיבלי 35 מנדטים כמו גם כחול לבן בראשות בני גנץ ויאיר לפיד .