-
לידה
בן-גוריון נולד בשם דוד יוסף גרין לשיינדל ואביגדור גרין, בעיירה פלונסק שבפולין (אז בתחום האימפריה הרוסית). במשפחה היו חמישה ילדים – שלושה בנים ושתי בנות. דוד היה הבן הרביעי -
עלייה לארץ
בשנה זו עלה בן-גוריון לארץ-ישראל. לאחר הגיעו לארץ עבד כפועל חקלאי במושבות יהודה והשרון.
בתקופה זו כתב עם חבריו את מצע מפלגת פועלי ציון בארץ ישראל -
שינוי שם המשפחה מגרין לבן גוריון
בן גוריון נבחר להיות במערכת עיתונה של מפלגתו – 'האחדות'. עמו במערכת העיתון פעל גם יצחק בן-צבי. בגיליון השני חתם לראשונה על מאמר שכתב בשם עברי - דוד בן-גוריון, בשם זה נקראו שני אישים מתקופת המרד הגדול של היהודים ברומאים במאה ה־1 לספירה: נקדימון בן גוריון, מפרנסי ירושלים בתקופת בית שני, ויוסף בן גוריון, מראשי "ממשלת החירות" בעיר בתחילת המרד. -
Period: to
לימודים
בשנת 1912 יצא בן-גוריון ללמוד משפטים באיסטנבול, אך מלחמת העולם הראשונה שפרצה בשנת 1914 קטעה את לימודיו. הוא חזר לארץ עם חברו ללימודים ולמפלגה, יצחק בן-צבי, השלטונות העות'מאניים, שהתנגדו לפעילותם הציונית, גירשו את השניים מן הארץ. -
Period: to
בן גוריון בארה"ב
בן־גוריון ובן־צבי הגיעו לניו יורק ב 1915 והורשו להיכנס לארצות הברית כמהגרים. תחנתו הראשונה הייתה משרד פועלי ציון בניו יורק. עוד לפני היציאה מהארץ, הוחלט בישיבת מנהיגי פועלי ציון שחבריה יקימו בארצות הברית את תנועת החלוץ, ויאתרו צעירים יהודים שמוכנים לעלות לארץ ישראל ולעבוד בה.
לאחר שפרסמו הבריטים את 'הצהרת בלפור' יזם בן-גוריון יחד עם בן-צבי בשנת 1918את הקמת וגיוס 'הגדוד העברי' בצבא הבריטי, שהורכב מחיילים יהודים אמריקאיים. הוא שירת בגדוד קלעי המלך 39 והגיע איתו למצרים ולארץ-ישראל. -
נישואין
מוקד ההתכנסות של פועלי ציון היה בבית של רופא יהודי, בו גרה ועבדה פאולין מונבז, צעירה יהודיה שהגיעה לבדה ממינסק מספר שנים לפני כן ולמדה להיות אחות. פולה, כפי שקרא לה בן־גוריון, חיזר אחריה כשנה, וב־5 בדצמבר 1917 נישאו השניי -
הקמת אחדות העבודה
עדיין כמנהיג זוטר, הביא בן־גוריון את הצעת איחוד מפלגות הפועלים בפני ועידת "פועלי ציון". בן־גוריון וברל כצנלסון כינסו "ועידה כללית של כל פועלי ארץ ישראל", שאימצה את תוכנית האיחוד. להתארגנות החדשה, שהייתה איחוד בין מפלגת פועלי ציון ובין "הבלתי מפלגתיים", ניתן השם אחדות העבודה. -
Period: to
מזכיר הסתדרות העובדים
בן־גוריון נמנה עם מקימי ההסתדרות הכללית ב־1920. הוא החזיק בפנקס חבר מספר 3. בדצמבר 1921 נבחר למזכיר הכללי שלה. ניתן לומר כי רק עתה פרץ לראשונה לעמדת מנהיגות. בראשית שנות ה־20 הפך לאחד המנהיגים הבולטים של היישוב. הוא כיהן בתפקיד מזכ"ל ההסתדרות במשך 15 שנה. -
Period: to
יושב ראש הנהלת הסוכנות היהודית וההנהלה הציונית
נבחר ליושב ראש הנהלת הסוכנות היהודית, שהייתה הגוף המרכזי בניהול היישוב היהודי בארץ ישראל, וליושב ראש ההנהלה הציונית, שהיא הוועד הפועל המצומצם של ההסתדרות הציונית העולמית. במסגרת התפקיד פעל למען קידום היישוב היהודי, עליית יהודים לארץ והקמת יישובים. בזמן מלחה"ע השנייה פעל להקמת חטיבה יהודית בצבא הבריטי, הבריגדה היהודית. לאחר המלחמה קיבל את תיק הביטחון בסוכנות היהודית והחל ברכישת נשק ובהכנות לוגיסטיות כדי להפוך את ארגון ההגנה לצבא שיוכל לעמוד נגד הכוחות של ערביי ישראל ונגד הצבאות של מדינות ערב. -
Period: to
ראש ממשלה ושר ביטחון
ב־30 במרץ 1948, הודיע בן־גוריון על הקמת "מנהלת העם" – ממשלה בת 13 חברים, הנשענת על מועצת העם. ב־26 באפריל נתכנסה מנהלת העם ולבן־גוריון הוצע תפקיד ראש הממשלה ושר הביטחון. ב- 1953 התפטר בן-גוריון מראשות הממשלה. במכתבו לנשיא המדינה כתב כי פרש עקב עייפות. הוא הצטרף לקיבוץ הצעיר שדה-בוקר שבנגב. מעשה זה היה הדגמה הלכה למעשה של החשיבות שראה בן גוריון בנגב כמוקד לעשיה חלוצית, להתיישבות ולפיתוח. -
הקמת מדינת ישראל
בה' באייר תש"ח, 14 למאי 1948 במוזיאון תל-אביב, בשעה ארבע אחר הצהריים הכריז דוד בן-גוריון כראש מנהלת העם הזמנית, על הקמת מדינה יהודית בארץ-ישראל. -
הקמת צה"ל
הממשלה אשרה את "פקודת צבא הגנה לישראל" שהחליט דוד בן-גוריון וכעבור חמישה ימים פרסם בן־גוריון (כשר הביטחון) "פקודת יום להקמת צבא הגנה לישראל". -
שר הביטחון
בן-גוריון הושבע בכנסת לתפקיד שר הביטחון בממשלתו של משה שרת. לאחר שראשי מפלגתו, מפא"י, ביקשו ממנו לחזור. -
Period: to
ראש ממשלה
לאחר הבחירות לכנסת השלישית, חזר דוד בן-גוריון לכהן כראש ממשלה.
בשנה שלאחר מכן, 1956, החליט דוד בן-גוריון על יציאה ל'מבצע קדש'. הוא האמין שהמצרים עתידים לפתוח במלחמה נוספת ולכן החליט להצטרף אל צרפת ובריטניה למתקפה כנגד מצרים. במהלך מבצע קדש כבש צה"ל את חצי האי סיני ואת רצועת עזה. בעקבות לחץ בינלאומי נסוגה ישראל מהשטחים שכבשה תוך חודשים אחדים. דוד בן-גוריון המשיך לכהן כראש הממשלה ושר הביטחון עד לשנת 1963. בגיל 77 חזר דוד בן-גוריון לביתו שבשדה-בוקר. -
Period: to
הקמת מפלגת רפ"י והרשימה הממלכתית
לאחר שפרש ממפא"י בשנת 1965, הקים שתי מפלגות רפ"י – רשימת פועלי ישראל בשנת 1965,אשר זכתה בעשרה מושבים בלבד בכנסת ונותרה באופוזיציה. ואת הרשימה ממלכתית בשנת 1969 שזכתה בארבעה מושבים ובה כיהן כחבר כנסת. -
פטירה
דוד בן-גוריון נפטר ב ו' כסלו תשל"ד, 1 בדצמבר 1973 בגיל 87. ארונו הוצב ברחבת הכנסת, שם עברו על פניו כ-250 אלף איש, כעשירית מתושבי ישראל באותה עת. הוא נקבר לצד אשתו פולה, בחלקת קבר שבמדרשת שדה-בוקר.