-
1312 BCE
יציאת מצרים ומעמד הר סיני
ממתן תורה עד הכניסה לארץ. ממשה רבינו עד יהושע. מספר שמות עד סוף דברים -
Period: 1312 BCE to 260 BCE
תקופת המקרא
אלף שנים ממתן תורה עד סוף תקופת הכנסת הגדולה -
1272 BCE
כיבוש הארץ על ידי יהושע
מהכניסה לארץ עד בניית בית המקדש הראשון -
930 BCE
בית המקדש הראשון
שלמה המלך בונה את בית המקדש הראשון 480 שנה אחרי יציאת מצרים -
586 BCE
חורבן בית המקדש הראשון וגלות בבל
בית המקדש הראשון ושבעים שנה של גלות בבל -
260 BCE
שיבת ציון ואנשי כנסת הגדולה
חזרת עם ישראל לארץ. 120 חכמים ונביאים בראשות עזרא .הנהגה דתית ורוחנית. עד שמעון הצדיק בתקופת יוון -אלכסנדר מוקדון -
260 BCE
הזוגות
במקום אנשי כנסת הגדולה הסנהדרין. 71 דיינים שהנהיגו את העם. באשם הזוגות. 5 זוגות מיוסי בן יועזר ויוסי בן יוחנן ועד הלל ושמאי -
Period: 260 BCE to 220
תקופת התנאים
פעילות התנאים חכמי המשנה החל משמעון הצדיק והזוגות ועד רבי יהודה הנשיא 480 שנה -
220
התנאים
חכמי המשנה .חיים ופועלים במהלך תקופת בית שני ועוד 150 שנה אחרי חורבן בית שני .מתלמידי הלל ושמאי ועד רבי יהודה הנשיא -
Period: 220 to 500
תקופת האמוראים
מכתיבת המשנה 220 עד חתימת התלמוד הבבלי 500 -
395
תלמוד ירושלמי
בארץ ישראל נחתם על ידי רבי יוחנן ב395 -
500
תלמוד בבלי
מרכזי לימוד בבבל שבסופם בשנת 500 רב אשי ורבינא- סוף הוראה חותמים את התלמוד הבבלי -
Period: 500 to 650
תקופת הסבוראים
סבוראים- נתנו סבר פנים יפה לתלמוד . משפרים עורכים ומסדרים את התלמוד וקובעים את נוסחו הסופי. החכמים הבולטים : רב יוסף ורב עינא -
Period: 650 to 1040
תקופת הגאונים
נמשכה כ400 שנה . מרכז יהודי גדול בבבל. רעשי הישיבות נקראו גאון ומכאן שם התקופה משיבים על תשובות הלכתיות וספרות השות מתפתחת. -
752
רב אחאי גאון
מהבולטים בתחילת תקופת הגאונים. ספרו המפורסם השאילתות דרשות בהלכה ובאגדה שבנוי על פי סדר פרשיות השבוע -
875
רב עמרם גאון
הסידור הקדום ביותר . סידור רב עמרם גאון נוסח התפילה לחול לשבת ולחג עם הלכות תפילה -
942
רב סעדיה גאון
השני שכתב סידור. הראשון שכתב פירוש לתנך. הראשון שכתב פירוש למשנה.
וכן ספר אמונות ודעות..הראשון שכתב פירוש לגמרא -
1006
רב שרירא גאון
חיבורו המפורסם אגרת רב שרירא גאון שעוסקת בהשתלשלות התושבע ממשבה רבינו עד זמנו -
1038
רב האי גאון
אחרון הגאונים נפטר ב 1038 ענה על אלפי תשובות -
Period: 1040 to 1563
תקופת הראשונים
חלקה הראשון של תקופת הפוסקים- חכמי הלכה שעסקו בפסיקת הלכה ובפרשנות הגמרא ובאמונת ישראל בארבעה מרכזי תורה מרכזיים מצרים צפון אפריקה ספר ואשכנז -
1055
רבנו חננאל
צפון אפריקה פירוש מקיף לתלמוד הבבלי המודפס בתוך ספר התלמוד -
1103
רי"ף רבי יצחק אלפסי
צפון אפריקה ובסוף ימיו בספרד. הספר- תלמוד קטן- ספר הלכות מסודר שמסכם את המסקנות ההלכתיות מסוגיות התלמוד ומודפס בתלמוד -
1104
רבי שלמה יצחקי רש"י
אשכנז גרמניה ואחר כך צרפת פירוש רש"י על התנך והגמרא פירוש קצר ומקיף על מהלך הלצוד .אבן יסוד לכל לומד תנך ותלמוד -
1204
הרמבם
נולד בספרד עבר למרוקו לא"י ולמצרים. "משנה תורה" חיבורו החשוב. נקרא גם היד החזקה. מקיף את כל הנושאים ההלכתיים בתושבע ומחולק לפי נושאים ולא לפי סדר הגמרא. נחלק ל-14 חלקים. י"ד. עוסק גם בהלכות שלא נוהגות בזמן הזה ונקרא משנה תורה שילמדו את התורה ודבר שני יקראו בספר ההלכה שלו ויידעו מהי ההלכה -
1244
בעלי התוספות
נכדיו של רש"י . במיוחד רבינו תם ותלמידיהם יסדו שיטת לימוד המבררת לעומש את דברי הגמרא ומודפסים כרש"י על כל עמוד בתלמוד הבבלי. -
1327
ראש רבינו אשר
הלכות הראש חיבור הלכתי לפי סדר המסכתות. מסכם הלכות הנוהגות כיום .דומה לחיבורו של הריף -
1330
רשבא ריטבא ר"ן רמב"ן
ספרד. ספרי חידושים לתלמוד הבבלי. מפרשים לפי הפשט ובדרך עיון וחקירה . מודפסים כספר עצמאי ומהווים בסיס ללימוד בעיון -
1343
רבינו יעקב בעל הטורים
בנו של הראש. חיבר "ארבעה טורים". אורח חיים-דיני תפילה וברכות, שבת ומעדים וכו. יורה דעה- איסור והיתר כשרות נידה אבלות וכו אבן העזר- כתובות קידושין וכו וכל מה שקשור לנישואין וגירושין חושן משפט- דיני נזיקין ודיני ממונות -
1572
רמא
רבי משה איסרליש כתב במקביל לשולחן ערוך בפולין ספר הלכה ובסוף קרא לו המפה לשולחן ובו מופיעים מנהגי האשכנזים כשהם חלוקים על השולחן ערוך -
1575
רבי יוסף קארו
חיבר את ה"בית יוסף" "-פירוש והרחבה על ארבעה טורים. שתומצת אחר כך
לספר הלכה באותו סגנון של ארבעה טורים- שולחן ערוך מנהגי הספרדים שהפך
מנהגי האשכנזים לספר ההלכה המשפיע והמקובל ביותר להיות עם הרמא . -
Period: 1576 to
תקופת האחרונים
מחתימת השולחן ערוך ועד ימינו -
שתילי זיתים
הרב דוד מזרחי לפי סדר השולחן ערוך על חלק מההלכות הלכה ליהודי תימן -
שולחן ערוך הרב
רבי שניאור זלמן מלאדי מייסד חסידות חבד לפי סדר השולחן ערוך על חלק מההלכות בשולחן ערוך -
קיצור שולחן ערוך
רבי שלמה גאנצפריד . סדר חדש ועצמאי על חלק מההלכות בשולחן ערוך. מיועד להמון העם וכולל הלכות מעשיות. -
בן איש חי
רבי יוסף חיים מבגדד כתוב בסדר חדש ועצמאי על חלק מההלכות בשולחן ערוך. דרשו והלכות על סדר פרשיות השבוע. מקובל אצל הספרדים כספר הלכה -
משנה ברורה
רבי ישראל מאיר הכהן מראדין ה"חפץ חיים". פירוש מעמיק ומסכם על שוע אורח חיים הלכות יום יום שבתות וחגים. התקבל להלכה אצל האשכנזים. -
כף החיים
הרב יעקב חיים סופר מבגדד לפי סדר השולחן ערוך על חלק מההלכות וכולל פסקי הלכה גם מהקבלה על פי הארי הקדוש -
שמירת שבת כהלכתה
הרב יהושע נויבירט עוסק בהלכות שבת ויום טובמבעולם המודרני ספר הלכות בעיקר אצל האשכנזים -
ילקוט יוסף
הרב יצחק יוסף הרב הראשי בעיקר על פי פסקי אביו הרב עובדיה יוסף. עוסק גם בהלכות העולם המודרני. נתקבל כספר הלכות אצל הספרדים.
