-
ניגון דרכך אלוקינו
מילות הניגון (מתוך הסליחות בתפילת ערבית של יום-כיפור): "דרכך אלקינו, להאריך אפיך, לרעים ולטובים, והיא תהילתיך. למענך אלוקינו עשה, ולא לנו, ראה עמידתינו, דלים וריקים". בעת לימוד הניגון, אמר הרבי שאף שמילים אלו אינם כל כך חיוביים: "ראה עמידותינו דלים וריקים", בשמחת תורה אין זה יכול להזיק ואדרבה זה מביא תועלת, כי "כלי ריקן" הוא כלי טוב לקבל את ההשפעות וההמשכות. http://www.old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=687 -
ניגון והיא שעמדה
והיא שעמדה הוא ניגון שלימד הרבי בשנת תשט"ו, מילותיו לקוחות מנוסח ההגדה של פסח. חלקו הראשון של הלחן, מביע רגשי מרירות מלחץ ועוני הגלות חלקו השני מביע שמחה, אומץ וביטחון בניצחון על שונאי ישראל ומחרפי השם, ובקיום העם היהודי. http://www.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=679 -
ניגון אסדר לסעודתא
אף שאצל חסידי חב"ד לא נהוג לזמר זמירות שבת ופיוטים, ניגון זה מקובל בפי חסידי חב"ד, בשל העובדה שהוא אחד מהפיוטים היחידים שאדמו"ר הזקן הכניס בסידור. יחד עם זאת, היו מחסידי חב"ד שנמנעו מלנגן אותו בשל כך שהפסקאות הראשונות של הפיוט יוצרות את המילה 'אני', דבר העומד בסתירה לעקרון הביטול המהוה יסוד עיקרי במשנת החסידות. http://www.old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=468 -
ניגון כי אנו עמך (א)
את הניגון כי אנו עמך לימד הרבי בליל שמחת תורה אחרי הקפות בשנת תשי"ז. תנועות השיר מבטאות בקשה ותחינה, דרישה ותביעה לחשבון נפש והתעודדות ואימוץ הרוח בתקווה לרחמי האב - הקדוש-ברוך-הוא - על בניו. מילות הניגון הם מתוך פיוט בחזרת הש"ץ דתפלת שמו"ע ביום כיפור. http://www.old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=8 -
צמאה לך נפשי (אוקראינית)
חציו הראשון של הניגון הוא על המילים מהתהלים: "צמאה לך נפשי כמה לך בשרי". חציו השני שבאוקראינית גוער במרקו - כפרי טיפש - שמגיע לשוק ואינו מוכר או קונה אלא רק מחולל מהומה. מרקו הוא משל ליצר הרע הזורע מחלוקת בין בין עם ישראל והקב"ה. מילות הניגון: "עֵיי, טִי דוּרין דוּרין מַרקוֹ, שטָֹא טִי יֶדִיש נאַי֪ר מַרקוֹ, ניֵע קופְּלַיֵיֶש, ניֵע פרוֹדַיֶיש, טָאלקַא רוֹבִּישׁ סוַוארקָא". בעברית: הי, אתה מרקו הטיפש, מה אתה עושה בשוק? לא קונה, לא מוכר, רק מעורר בעיות. -
ניגון שאמיל
-
ניגון רחמנא דעני
זהו פיוט בשפה הארמית, הנאמר כחלק מסדר ה'סליחות'.
הרבי למדו בליל שמחת תורה אחרי הקפות וסעודת יום טוב - לפנות בוקר - בשנת תש"כ. לאחר מכן הסביר הרבי, שבתחילה מתאים לנגנו במתינות ולאחר מכן במהירות ובשמחה[3], זאת בהתאם לתוכנו: תחילה תחנונים ובהמשך תביעה ובטחון שבורא העולם יענה לתפילתנו". בשנת תשכ"ה החל הניגון להיות מושר אצל הרבי בסיום הסליחות. http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=63995 -
ניגון אתה בחרתנו
ניגון זה מכיל שתי בתים, כאשר הבית הראשון מכוון נגד הצדיקים ואילו הבית השני מכוון נגד בעלי תשובה. מילות הניגון (מתוך נוסח התפילה של יום טוב): "אתה בחרתנו מכל העמים, אהבת אותנו ורצית בנו, ורוממתנו מכל הלשונות וקידשתנו במצותיך, וקרבתנו מלכנו לעבודתך, ושמך הגדול והקדוש עלינו קראת". http://www.old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=687 -
ניגון אנעים זמירות
הרבי לימד ניגון זה ואמר שלניגון זה יש הקדמה וסיפור. ההקדמה: אדמו"ר הזקן לא הכניס את הפיוט "שיר הכבוד" לסידורו אך בכל-זאת בפיוט זה גלום עניין נעלה כמבואר בתורת הקבלה. והסיפור: הסדר הוא שלמחרת יום כיפור, הנקרא "בשם השם", מתפללים בהשכמה. בעיירה אחת, כשהגיעו למחרת יום כיפור להתפלל, הם מצאו חסיד פולין, רוקד מסביב לעמוד את הניגון של "שיר הכבוד". והוא היה כל כך שקוע בכך, שבמשך כל הלילה הוא שר ורקד כך, עד ששכח לגמרי שהוא צריך לשבור את הצום. -
ניגון סטאוו יא פיטו
משמעות הניגון: "זהו ניגון ששמעו חסידים באוקראינה מפי אנשים פשוטים וניצלוהו לעבודת השם.. ניגון זה היו רגילים לשיר בזמני שמחה וכן בשמחת תורה". בהמשך הסביר הרבי איך שאדם שמגיע לשמחת תורה אחרי העבודה של חודש אלול והנה הוא רואה שעדיין חסרים לו בכמה עניינים בעבודת ה', לא נותר לו ברירה אלא לקחת קצת "לחיים".. הניגון אומר שיש לדעת ("טרעבא זנאטי") איך לקחת את היין המשכר ("יאק גולאטי") ואיך לנצל את היין המשכר שזה יביא לידי פועל ("יאק ברעכאטי"). http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=59236 -
ניגון הוא אלוקינו
הוא אלוקינו הינו ניגון עליז, אותו היה שר החזן בליובאוויטש, ר' יחיאל הלפרין בפני אדמו"ר הרש"ב ואדמו"ר הריי"ץ. מילות הניגון, המביעות תקוה וביטחון שהגאולה קרובה, לקוחות מתפילת מוסף של יום שבת ויום טוב: "הוא אלקינו, הוא אבינו, הוא מלכנו, הוא מושיענו, הוא יושיענו ויגאלנו שנית בקרוב, וישמיענו ברחמיו לעיני כל חי לאמר: הן גאלתי אתכם אחרית כבראשית להיות לכם לאלקים". http://www.old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=57 -
ניגון כי אנו עמך (ב)
סיפר הרבי ששמע ניגון זה מאחד החסידים הזקנים שזימזם אותו באומרו "כי אנו עמך" בתפילת יום הכיפורים ובסיום יום הכיפורים התפרץ החסיד בריקוד חסידי נלהב בחזרו פעם ועוד פעם על אותן המילים. וביאר הרבי שמנגינה זו היא מנגינה של תשובה, שלכן אין לניגון זה סיום כי-אם תמיד חוזרים שוב ושוב על המנגינה, שזהו אמיתית עניין התשובה שלא להסתפק ולהיות שבע רצון אף פעם, אלא לשאוף תמיד ליותר ויותר. http://www.old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=255 -
ניגון האדרת והאמונה (צרפת)
בשמחת תורה תשל"ד, בהתוועדות קודם הקפות, דיבר הרבי אודות המהפיכה הרוחנית בצרפת, ולפני תחילת ההקפות נעמד על בימת התפילות והחל לנגן את מנגינת ההמנון הצרפתי על המילים "האדרת והאמונה"... מעט יותר משנה אחר כך, בחורף ה'תשל"ה, רצה ראש ממשלת צרפת לשנות את המנגינה. אך בפועל, ההצעה עוררה התנגדות עזה בצרפת, ולבסוף שונו מעט תווי הנגינה ולא המילים. הרבי הסביר את סיבת השינוי, שלאחרי שהעלו את הניגון לקדושה, הרגיש זאת למעלה השר של צרפת, וזה גרם למטה לשנות את הניגון, מצד ההרגשה שהניגון שייך לתחום הקדושה