התפתחות ז'אנר האימה בקולנוע

ז'ורז' מלייס

Dec 8, 1861

ז'ורז' מלייס היה במאי קולנוע צרפתי ואחד מחלוצי הראינוע.
הוא נחשב לבמאי הקולנוע הפנטסטי הראשון ולאחד מחלוצי ז'אנר סרטי האימה. בעבודתו שילב בין קולנוע, סיפור ותיאטרון והיה הראשון שביים קולנוע של בדיה. הוא שם דגש על אשליית מציאות והוא נחשב אבי סרטי הפנטזיה ואבי הטריקים הקולנועיים.
מלייס יצר את סרט האימה הראשון "בית השטן" בשנת 1896 ולאחר מכן הוא יצר עוד כמה סרטי מסתורין ואימה: "מערת השדים", "הגברת שנעלמה", "הפונדק המקולל", "מעבדתו של מפיסטו" ו"הראי של קליאסטרו".

סרט האימה הראשון

1896

"בית השטן" הוא סרט אילם צרפתי קצר משנת 1896, בבימויו של ז'ורז' מלייס. הסרט, בן שלוש דקות, ובשל תוכנו הוא נחשב לסרט האימה הראשון בהיסטוריה של הקולנוע.
לצפייה בסרט

אלפרד היצ'קוק

Aug 13, 1899

היצ'קוק היה במאי קולנוע, אמן סרטי מתח ואימה, ומפיק סרטים אנגלי והוא נחשב לאחד מגדולי במאי הקולנוע של כל הזמנים.
מוטיב החוזר בסרטיו של היצ'קוק הוא האדם שנלכד ברשת של חשד או האשמת שווא, עד שמתבררת חפותו.
הצופה בסרטיו של היצ'קוק יודע, בניגוד לדמויות, מראש את האמת. מה שמבחין את סרטיו עוד יותר מכיוון שלרוב הצופה מגלה את האמת בסוף הסרט.

הקולנוע האקספרסיוניסטי הגרמני

1915

הקולנוע האקספרסיוניסטי הגרמני עיצב את ז'אנר האימה בקולנוע. רבים מחשיבים את פאול וגנר לאבי סרטי האימה המודרניים בזכות סרטיו: "הסטודנט מפראג" ו"הגולם". הסרטים האלו נוצרו לפני תקופת האקספרסיוניזם, אבל וגנר ביים להם סרטי המשך בתקופת האקספרסיוניזם הגרמני.
הסרט החשוב הראשון שיעצב את אופיו של הקולנוע האקספרסיוניסטי הגרמני היה "הקבינט של ד"ר קליגרי" של רוברט וינה. הסרט השתמש בתפאורה מעוותת במיוחד, דו-ממדית וגזורה מקרטון צבוע, ומצולמת מזוויות צילום חריגות.

הקולנוע ההוליוודי

1930

הקולנוע ההוליוודי יצר בשלב הראשוני סרטים פשטניים למדי, שהתמקדו בהצגת דמויות מזוויעות או מזעזעות. לון צייני האב, כוכב סרטי האימה הראשון של הוליווד, גילם לאורך שנות העשרים מלא מפלצות ונבלים. הסרט האחרון, היה זה שכונן את הרקע לגל סרטי האימה של "אולפני יוניברסל" במהלך שנות השלושים והארבעים של המאה ה-20.

תת ז'אנר אימה פסיכולוגית

1934

אימה פסיכולוגית היא תת ז'אנר מז'אנר האימה ומז'אנר הפסיכולוגיה ותת ז'אנר זה מתמקד במחלות נפשיות, רגשות עזים ומצב פסיכולוגי בכדי להפחיד ולהרתיע את קהל הצופים.

פילם נואר

1940

האסתטיקה של הסרט האפל מושפעת מאוד מהאקספרסיוניזם הגרמני. הסרט האקספרסיוניסטי נטש את הריאליזם הקולנועי, והתמקד בתיאור המציאות הסובייקטיבית של הגיבור בעזרת בתפאורות אולפן לא-ריאליסטיות ובמשחק מוגזם.
ביחד עם האקספרסיוניזם הגרמני צמח בארצות הברית סרט הגנגסטרים. יצירות כגון קיסר קטן, אויב הציבור, פני צלקת ונמלטתי מעבודת הפרך עיצבו את הדרך שבה ינדוד הפילם נואר בעשור שלאחר מכן.
סרטי פילם נואר שיצאו מאוחר מכן אימצו גישה נאו-ריאליסטית של צילום מחוץ לאולפן, ושימוש בניצבים שאינם שחקנים.

ג'ורג' רומרו

Feb 4, 1940

ג'ורג' אנדרו רומרו היה במאי קולנוע ועורך אמריקאי-קנדי, אשר נחשב לאבי סרטי הזומבים.
בשנת 1968 יצא לאור הסרט ליל המתים החיים אותו רומרו ביים. הסרט הצליח עד מעט ועד היום נחשב לאחד סרטי הזומבים הטובים ביותר.
כעשור לאחר מכן יצא לאור הסרט שחר המתים, שהיווה סרט המשך לליל המתים החיים, שהיה מוצלח מאוד ודורג במקום ה27 בדירוג סרטי הפולחן של אנטרטיינמנט ויקלי.
כשרומרו נפטר פרק הפתיחה של העונה השמינית של סדרת הטלוויזיה המתים המהלכים הוקדש לזכרו.

שנות החמישים

1950

השינויים הטכנולוגיים בקולנוע בשנות ה-50 הביאו לשינוי סגנון בסרטי האימה. הטיסה לחלל ופצצת האטום שהיו המציאות בשנים אלו, ילדו את אימת הקרינה הגרעינית ואימת הפלישה מן החלל אל מסכי הקולנוע.
חייזרים, רובוטים, צמחים אוכלי אדם, מוטציות מפלצתיות וחרקי ענק שטפו את המסכים.
רוב נכבד מן הסרטים הללו לא עמדו בסטנדרטים מינימליים של איכות קולנועית, אך כמה מהם שרדו את מחסום הזמן, והן נצפות אף בימינו.
במקביל ליצירות אלו נוצרו גם סרטים הנחשבים עד היום לגרועים ביותר שנוצרו אי פעם בז'אנר כלשהו.

שנות השישים

1960

עם שנות השישים הגיע תחילתו של סרט האימה הפסיכולוגי בעיקר בעזרת דמותו של נורמן בייטס פסיכו של אלפרד היצ'קוק.
הזרם הזה של מותחני אימה פסיכולוגיים המשיך לאורך שנות השישים.
סרטי רוחות רפאים ומפלצות נותרו פופולריים כתמיד, והאולפנים המשיכו להפיקם. היצ'קוק תרם את תרומתו לז'אנר זה עם סרטו הציפורים.
סרט אימה משפיע נוסף משנות השישים היה סרטו של ג'ורג' רומרו ליל המתים החיים. סרט זה, העוסק בזומבים נחשב למוערך וחשוב מבחינה תרבותית. הסרט מערב את ז'אנר המותחן הפסיכולוגי עם אימה וחרדה.

תת ז'אנר הגור

1960

מתחילת קולנוע הגור הוא היה ידוע כסוגה המעמתת את הצופה עם המוות בצורתו הישירה והגרפית ביותר.
ז'אנר זה הומצא על ידי הרשל גורדון לואיס בתחילת שנות ה-60.
הגור מכונה לפעמים גם פורנו עינויים מכיוון שמאמצע העשור הראשון של המאה ה21 יצאו סרטים סרטים רבים שהושפעו מסוגת הגור הכוללים עירום, עינויים, הטלות מום וסאדיזם, שאנשים נהגו לקרוא להם פורנו עינויים כדי להביע את הזלזול שלהם לז'אנר זה.

סרטי סלאשר

1960

סרטי הסלאשר הם סרטי אימה שכוללים רוצחים סטוקרים שמתמקדים בקבוצה מסויימת ורוצחים אותם.
הסרט הראשון שנחשב לסרט סלאשר הוא הסרט פסיכו של היצ'קוק
למרות שאפשר להשתמש במונח סרט סלאשר לכל מיני סרטי אימה המונח יצא מקבוצת התת ז'אנר של ז'אנר האימה ונחשב כז'אנר אימה משל עצמו.

סרטי סלאשר

1960

סרטי הסלאשר הם סרטי אימה שכוללים רוצחים סטוקרים שמתמקדים בקבוצה מסויימת ורוצחים אותם.
הסרט הראשון שנחשב לסרט סלאשר הוא הסרט פסיכו של היצ'קוק
למרות שאפשר להשתמש במונח סרט סלאשר לכל מיני סרטי אימה המונח יצא מקבוצת התת ז'אנר של ז'אנר האימה ונחשב כז'אנר אימה משל עצמו.

שנות השמונים

1980

בשנות השמונים התחילו לייצר סרטי המשך ואף סדרות לסרטי אימה שרוב המבקרים החשיבו לנחותים.
בגלל עליית השימוש במכשירי וידאו ביתיים סרטי האימה הפכו לבעיה בעיני הורים ומחנכים ולכן הרבה סרטי אימה משנים אלו הוחרמו.

שנות התשעים

1990

בתחילת שנות התשעים המשיך ז'אנר האימה כמו שהוא היה בשנות השמונים עם הסדרות וסרטי ההמשך לסרטים.
בהמשך שנות התשעים סרטי האימה הפכו סרטי האימה הפכו לסרטים שמבקרים את עצמם ואפילו משמשים בהומור עצמי, דוגמא מצויינת לזה הם סרטי הצעקה.

המאה ה21

2000

בתחילת המאה ה21 יצאו לאור שני סרטי אימה יפנים בשם רינגו וג'ו-און שהתפרסמו והשפיעו רבות על קולנוע האימה האמריקני שאפילו יצרו את הסרטים הללו מחדש הידועים כסרטי הצלצול והטינה.
יצירת סדרות של סרטי אימה ממשיכה גם במאה ה21 למרות שבאופן יותר פראודי או כיצירה מחדש.