-
1414 BCE
ויכוח טורטוסה - גל ההמרות ה-2
1414-1413 -
1391 BCE
פרעות קנ״א - ספרד - גל ההמרות ה-1
-
1290 BCE
עלילת פריס
עלילת פריס (1290) בה הואשמו יהודים בעיר פריס, בחילול לחם הקודש.
המקור כאן, קטע מן תעודה כנסייתית של סן דני - מציג את האקט, בצורה תמציתית ואת מועד התרחשותו. גם כאן למרות השוני בגורם ובתיאור המעשה, ניתן לאתר את מרכיבי מיתוס הרצח הפולחני, הדמיון התבניתי החוזר המופיע כאן (בדומה לעלילת נוריץ׳). האקט הנפשע כלפי לחם הקודש, בוצע ע״י יהודי מפריס, לא יהודי ספציפי, שכן שזהותו אינה חיוניות לתיאור המקרה. -
1263 BCE
ויכוח ברצולונה (ויכוחי התלמוד) - רמב״ן
-
1240 BCE
ויכוח פריס - בחסות לואי ה-9
יוזם הוויכוח, המומר ניקולס דונין האשים את התלמוד בסדרת האשמות, עליהן נתבקשו ארבעה רבנים יהודיים ובראשם רבי יחיאל מפריס להשיב. היה זה למעשה משפט, ובעקבותיו נחרץ גורלו של התלמוד לשריפה. עשרת אלפים, ואולי יותר, ספרי תלמוד הועלו על המוקד במשך יום וחצי בשנת 1242. ויכוח פריס הוא הראשון בשלושת הוויכוחים הרשמיים הגדולים שהתקיימו בימי הביניים: ויכוח פריס, ויכוח ברצלונה (1263) וויכוח טורטוסה (1413-1414).
תוצאותיו שריפת התלמוד -
1215 BCE
ועידת הלטרן ה-4
:שינוי בגישה כלפי היהודים ושילובם בחברה
ארבעה מתוך 70 סעיפי ההחלטות של הועידה נוגעים ליהודים, שהם:
1. ריבית - שמירה על ריבית נמוכה ולא מוגזמת מדי של יהודים
2. לבוש - יהודים יבדלו בלבושם מן הנוצרים
3. תפקידי ציבור - יהודים אינם רשאי לשאת בתפקידי ציבורי (פן יעלה לראשם)
4. נוצרים בעלי זהות יהודית - אסור מכל וכול -
1144 BCE
עלילת נוריץ - אנגליה
ויליאם הילד נרצח באכזריות, תומס ממנמוט הנזיר יוצא למציאת האשם -
1100 BCE
ויכוחי המקרא - מאה 12
בולטים בתחום רש״י (רבי שלמה יצחקי) 1041-1105 עם פרשנות הפשט
- רבי שמואל בן מאיר - רשב״ם - נכדו של רש״י
מדובר בפרשנות שעולה עם צרכי התקופה
בהתאם לצורך האינטלקטואלי של התקופה שבה מתחילה הצורך ההומניסטית
חשיפה לעולם הסובב -
1096 BCE
מאורעות תתנ״ו - 1096
-
1095 BCE
מסע הצלב ה-1
בעקבות התעוררות דתית נשמעת קריאה לקום ולגאול את קברו של ישו בירושלים. יש היענות גדולה בעולם הנוצרי והמסע יוצא לירושלים ובשנת 1099 כובש את ירושלים מידי המוסלמים. כבדרך אגב עוברים הצלבנים בצרפת ואשכנז וקוראים לכלה את כל הכופרים. הצלבנים משאירים ליהודים שתי ברירות: או למות או להתנצר. הצלבנים שוחטים קהילות שלמות שלא מסכימות להתנצר.
הבסיס לפרעות תתנ״ו -
1085 BCE
הפריווילגיה של רודינגר - העיר שפייר, גרמניה
א. מקום המגורים – היהודים גרים בשכונה נפרדת בעלת חומה להגנה.
ב. עיסוק כלכלי – היהודים הם שליטי המסחר בימי הביניים. יהודים מוזמנים לערים בשביל לסחור. מאוחר יותר שהיו יותר סוחרים נוצרים הפכו היהודים לאשראי של אירופה דרך ההלוואה בריבית.
ג. משפט - ליהודים יש אוטונומיה משפטית לעצמם.
מעמד - היהודים חופשיים -
476 BCE
תחילת ימי הביניים - סיום שלטונה של רומי
ימי הביניים הוא שם מן הרנסנס שניתן לתקופה שבין העת העתיקה לרנסנס. מקובל להתחיל תקופה זו בשנת 476 כאשר נשללה מן הקיסר מלכותו והאימפריה הרומית חדלה מלהתקיים. -
400 BCE
תרגום התנ״ך - הירונימוס
הוולגטה ללטינית -
400 BCE
הדוקטרינה האוגוסטינית - המאה הרביעית
לשיטתו היהודים רשאים לחיות בארצות הנוצריות,
אך מעמדם נחות בהכרח לעומת מעמדם של הנוצרים.
על-פי הדוקטרינה הזאת,
שהייתה קו מנחה ביחס הכנסייה הקתולית והכנסייה האורתודוקסית ליהודים,
עתידים היהודים להתנצר ולקבל את מרותו של ישו לכשישוב לארץ בשנית. אצל אוגוסטינוס יש לשמור על היהודים משתי סיבות:
א.הם עדות חיה לקיום ההיסטורי של הברית הישנה.
ב.הם עדות לאמיתות של הברית הישנה בגלל מצבם הנחות והשפל. -
4 BCE
הולדת ישו