הבחירות לכנסת ישראל מקום המדינה עד היום

הבחירות לאסיפה המכוננת

Jun 25, 1949

מידע נוסףנבחרה על מנת לחוקק חוקה למדינה שזה עתה הוקמה. ולממש את מה שנקבע בהכרזת העצמאות.
כחודש לאחר היבחרותה בט"ו בשבט קיבלה האספה את חוק המעבר והחליטה לקרוא לבית המחוקקים הישראלי את השם ה"כנסת הראשונה"
בנוסף הכנסת החליטה כי אין ביכולתה לחוקק חוקה מפאת המצב הבטחוני בו הייתה שרוייה מדינת ישראל- בטענה כי חוקה עלולה לכבול את ידיה של המדינה.
שיעור ההצבעה עמד על 85.8%
מפא"י זכו ברוב קולות כ- 46 מנדטים

בחירות לכנסת השנייה

Jul 30, 1951

מידע נוסףהבחירות קרו על רקע החלטה של בן גוריון שלא להקים ממשלה חדשה אלא לכהן בממשלת מעבר ולהקדים את הבחירות לכנסת.
הסיבות לכך- משבר חמור בין מפלגת השלטון מפא"י ובין המפלגות הדתיות, על רקע החינוך האחיד לילדי העולים במעברות וגיוס הנשים לצה"ל.
עיקר המאבק היה בין הציונים הכלליים שהיו בעלי תפיסת עולם ליברלית והתנגדו לגזרות הצנע לבין מפלגת השלטון מפא"י, אשר האשימה אותם בפגיעה במפעל הציוני על כך שלא הסכימו לחבור לקואליציה ובגללם נכפו הבחירות
שיעור ההצבעה עמד על 75%
מפא"י זכו ברוב קולות 45 מנדטים.

הכנסת השלישית

Jul 26, 1955

[מידע נוסף](http:// https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%9B%D7%A0%D7%A1%D7%AA_%D7%94%D7%97%D7%9E%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%AA)הבחירות קרו על רקע חזרתו של בן גוריון לחיים הפוליטיים ויריבותו עם משה שרת, תחלופה גבוהה של ממשלות (4 ממשלות ב4 שנות כהונת הכנסת) , הצבעת אי אמון שיזמה מפלגת חירות, והימנעות מפלגת הציונים הכלליים שהיו חברים בממשלה בהצבעת אי האמון- דבר אשר הביא את שרת לפזר את הכנסת לעבור לממשלת מעבר, ולקבוע מועד לבחירות חדשות.
מערכת בחירות שמאופיינת כאלימה- פצצות בכנסי הבחירות של הציונים הכללים ובמערכת השבועון ה"עולם הזה". התאחדות המפלגות הדתיות הציוניות , התפצלות מפלגת מפ"ם.
שיעור ההצבעה עמד על 81%
מפאי זכו ברוב

הכנסת הרביעית

Nov 3, 1959

מידע נוסףאירועי ואדי סאליב של יוצאי עדות המזרח שהפגינו כנגד קיפוח מצד המדינה קרו בסמוך לבחירות. מעבר לכך לא היו אירועים מיוחדים המאפיינים את מערכת הבחירות הנוכחית, מפלגת מפא"י זכתה לאהדה רבה, וזו תקופת השיא של דוד בן גוריון. עוד מאופיין במערכת הבחירות הזו כניסתם של הצעירים למפלגת מפאי ולמערכת הפוליטית כדוגמת- שמעון פרס, משה דיין, אבא אבן וכו'
שיעור הצבעה עמד על 81.6%
מפאי זכתה ברוב קולות 47 מנדטים

הכנסת החמישית

Aug 15, 1961

מידע נוסףמפא"י ממשיכה להישאר בשלטון, זכתה בבחירות בכ-42 מנדטים.
הבחירות הוקדמו כשנתיים לפני מועדן החוקי,
בחירות אלו עמדו בצד מאבק בין-דורי ובין-אישי עז בצמרת מפא"י על רקע העסק הביש. בסופה של מערכת הבחירות נותרה מפא"י בשלטון, כשבראשה בן-גוריון, אך איבדה כעשרה אחוזים מכוחה.
מפאי מאבדת מכוחה, הפלגה הליברלית שלראשונה מתמודדת בבחירות זוכה ב17 מנדטים, בן גוריון מתפטר וחוזר בו, פנחס לבון מודח
שיעור ההצבעה עומד על 79%

הכנסת השישית

Nov 2, 1965

מידע נוסףמפא"י לראשונה התמודדה ברשימה משותפת עם אחדות העבודה- פועלי ציון, בשם "המערך".
זכתה בכ- 45 מנדטים, ועלתה לשלטון
שיעורי ההצבעה 80.45%

הכנסת השביעית

Oct 28, 1969

מידע נוסףהמערך ממשיך להיות מפלגת השלטון זכה ברוב קולות ב56 מנדטים.
הבחירות היו במועדם.
התרחשו לאחר מלחמת ששת הימים, לראשונה נהפכה הסוגיה הביטחונית לנושא הליבה שסביבו התגבשו המפלגות. (בעקבות כיבוש השטחים ב-1967).
שיעורי ההצבעה עמדו על כ- 77.77%

הכנסת השמינית

Dec 31, 1973

מידע נוסףהבחירות נדחו מעט מהתאריך המקורי בעקבות מלחמת יום כיפור. המלחמה השפיעה על תוצאות הבחירות באופן חלקי, המערך זכה עדין לרוב מכריע כ- 51 מנדטים. ואילו, רשימת הליכוד התחזקה וזכתה בכ- 39 מנדטים.
שיעורי ההצבעה היו 76.9%.

הכנסת התשיעית

May 17, 1977

מידע נוסףהבחירות לכנסת התשיעית היוו נקודת ציון חשובה בהיסטוריה הפוליטית של מדינת ישראל.
לאחר 29 שנים של שלטון מפא"י והמערך, עבר השלטון לראשונה לגוש הימני.
בבחירות אלו נעשה "מהפך", מפלגת השמאל של המערך, הוחלפה במפלגת הליכוד הימני.
בליכוד זכו בכ-43 מנדטים.
שיעור ההצבעה עמד על כ- 78.16% .

הכנסת העשירית

Jun 30, 1981

מידע נוסףהבחירות התרחשו בזמנם. בחירות אלה שיקפו את השסע העדתי במדינה כך שרוב האשכנזים התייצבו מאחורי המערך ואילו המזרחים התייצבו מאחורי הליכוד.
הליכוד ממשיך להיות במפלגת השלטון עם 48 מנדטים.
שיעורי ההצבעה עומדים על 77.8%

הכנסת האחת עשרה

Jul 23, 1984

מידע נוסףלאחר התפטרותו של מנחם בגין בעקבות הלחץ הציבורי שהיה עליו בגלל מלחמת לבנון הראשונה, יצחק שמיר החליף את מנחם בגין בראשות המפלגה והממשלה.
בחירות אלו מאופיינות בביקורת קשה על מפלגת השלטון בעקבות מלחמת לבנון הראשונה, המצב הכלכלי (אינפלציה גדולה מאוד).
הפעם נדרש פתרון יצירתי במיוחד מפאת השיוויון הבין גושי שהפריע למפלגת העבודה שזכתה ברוב הקולות להקים ממשלה, וזה אכן הגיע בצורתה של ממשלת אחדות, שבה פעל מנגנון של רוטציה בין מפלגות שונות לראשונה מאז קום המדינה.
שיעור ההצבעה עמד על 78.8%

הכנסת השתים עשרה

Nov 1, 1988

מידע נוסףהבחירות התקיימו במועדם
הליכוד זוכה להיות מפלגת השלטון זכה בכ-40 מנדטים.
ואילו המערך מגיע ל39 מנדטים
שיעורי ההצבעה עוןמדים על 78.88%

הכנסת השלוש עשרה

Jun 23, 1992

[מידע נוסף](http:// https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%9B%D7%A0%D7%A1%D7%AA_%D7%94%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%A9_%D7%A2%D7%A9%D7%A8%D7%94)הבחירות הוקדמו ממועדן המקורי.
לאחר מספר שנות שלטון של הליכוד, בבחירות אלה מפלגת השמאל עלתה לשלטון. מפלגת העבודה ניצחה בבחירות לראשונה מאז הפסידה בבחירות לכנסת התשיעית, וזכתה ב-44 מושבים מול 35 של הליכוד.
ב-13 בספטמבר 1993, נחתמה הצהרת העקרונות (אוסלו) בדבר הכרה הדדית בין ישראל לאש"ף, יציאת ישראל מעזה ומיריחו והקמתה של רשות פלסטינית. שיעורי ההצבעה עמדו על 76.76%

הכנסת הארבע עשרה

May 29, 1996

מידע נוסףהבחירות לכנסת הארבע עשרה נערכו כחצי שנה לאחר רצח רבין ובצל מתקפת פיגועי הטרור שביצעו ארגוני הסירוב הפלסטינים בלב האוכלוסייה האזרחית בישראל. בחירות אלה היו הראשונות שנערכו לפי כללי "הבחירה הישירה",
בחירות אלו היו הבחירות הראשונות שבהן השתמש הבוחר בשני פתקים. האחד
לבחירת רשימה לכנסת והשני לראשות הממשלה. הבחירות הוקדמו במספר חודשים
מפלגת העבודה ממשיכה להיות מפלגת השלטון וזכתה בכ-34 מנדטים.
שיעורי ההצבעה נמוכים ועומדים על 75.6%

הכנסת החמש עשרה

May 17, 1999

מידע נוסףבחירות אלה, שהיו הבחירות השניות שנערכו על פי כללי שיטת הבחירה הישירה.
בתחילת מסע הבחירות היו חמישה מועמדים לראשות הממשלה
ישראל אחת זוכה בשלטון וזוכה ב 26 מנדים
שיעורי ההצבעה עומדים על 77.22%

הבחירות המיוחדות לראשות הממשלה

Feb 6, 2001

מידע נוסףבבחירות המיוחדות לראשות הממשלה.
אריאל שרון זכה בראשות הממשלה, מתוך הכנסת ה15 הרכיב ממשלה. הבחירות באו בעקבות הדרדרות המצב הביטחוני ופתיחת אינתיפאדה אל-אקצא לאחר כישלון השיחות עם הפלסטינים שהוביל ראש הממשלה דאז אהוד ברק.
אחוזי ההצבעה עמדו על 62.3%

הכנסת השש עשרה

Jan 28, 2003

מידע נוסףמפלגת הליכוד חוזרת לשלטון עם 38 מנדטים.
חזרה ישראל למשטר פרלמנטרי טהור ולשיטה המוכרת של בחירה בפתק אחד. הבחירות נערכו בצל אירועי אינתיפאדת אל אקצה, שפרצה בסתיו 2000 וגבתה מאזרחי ישראל מחיר חסר תקדים.
למרות המצב הביטחוני הרעוע והמיתון הכלכלי נהנה ראש הממשלה שרון מאהדה ציבורית רחבה.
שיעורי ההצבעה נמוכים מתמיד, עומדים על כ66.7%

הכנסת השבע עשרה

Mar 28, 2006

מידע נוסףמפלגת קדימה מחליפה את הליכוד עם 29 מנדטים
הבחירות לכנסת השבע עשרה הן ציון דרך בישראל. בפעם הראשונה עלתה לשלטון מפלגה אחרת שהיא לא ליכוד או מפא"י/ מערך/ עבודה.
מערכת הבחירות התקיימה על רקע פינוי גוש קטיף ונסיגת צה"ל מרצועת עזה, פרישתו של ראש הממשלה אריאל שרון מהליכוד והקמתה של מפלגת קדימה, וכן על רקע המדיניות הקפיטליסטית בכלכלה שהנהיג שר האוצר, בנימין נתניהו. שיעורי ההצבעה ממשיכים להשאר נמוכים ומגיעים לכ 62.56%

הכנסת השמונה עשרה

Feb 10, 2009

מידע נוסףעל תקופת כהונתה של הכנסת ה-17, העיבו מלחמת לבנון השנייה ושורת חקירות שראש הממשלה אולמרט היה מעורב בהן. השיחות הקואליציוניות שניהלה לבני שהחליפה את אהוד אולמרט, לאחר פרישתו, כשלו ולאחר שלא נמצאו שותפים קואליציוניים להרכבת ממשלה, הוקדמו הבחירות ונקבעו לפברואר 2009.
תוצאות הבחירות לא היו החלטיות. למרות שקדימה היוותה את המפלגה הגדולה ביותר, מי שבסופו של דבר קיבל את משימת הרכבת הקואליציה היה בינימין נתניהו ממפלגת הליכוד שלו היו הסיכויים הטובים יותר להרכיב קואליציה
63.9% אחוזי הצבעה

הכנסת התשע עשרה

Jan 23, 2013

מידע נוסףהליכוד חובר לישראל בתינו וזוכה ל31 מנדטים
ממשלתו השנייה של בנימין נתניהו הייתה יציבה, וזה נבע, מהעובדה שגוש הימין, הצליח להתייצב כגוש ששמר באופן קבע על יתרון מוצק לאורך כל תקופת הכהונה. ראש הממשלה בחר להקדים את הבחירות (בכתשעה חודשים ממועדן המקורי), מתוך עמדה של כוח ולא של אילוצים.
תוצאות הבחירות גרמו להפתעה גדולה, עם ההצלחה של יש עתיד שזכתה ב-19 מנדטים, וגם מפלגת הבית היהודי הכפילה את כוחה. מה שגרם לקושי בהרכבת הקואליציה ע"י מפלגת הליכוד ביתינו.
שיעורי ההצבעה עמדו על 67%

הכנסת העשרים

Mar 17, 2015

מידע נוסףמפלגת הליכוד זוכה ב- 30 מנדטים. מערכת בחירות שזכורה בהמון הכפשות ושיח אלים ברשת.
פחות משנתיים לאחר הבחירות הקודמות, ממשלת נתניהו השלישית, הגיעה לסוף דרכה מוקדם מן הצפוי ובאופן שהפתיע רבים. הסיבה המרכזית שהביאה להחלטתו של ראש הממשלה נתניהו לפרק את הממשלה וליזום בחירת מוקדמות הייתה, משבר אמון אישי עמוק בינו לבין, שר האוצר יאיר לפיד (יש עתיד) ושרת המשפטים ציפי לבני (התנועה). ראש הממשלה פיטר את השניים וימים ספורים לאחר מכן הצביעה הכנסת ברוב גדול על פיזורה המוקדם.
שיעורי ההצבעה עמדו על 71.6%