-
המכתב של נפוליאון
נפוליאון הצהיר שהוא חושב שהנצרות והנוצרים צריכים לעזור ליהודים להקים מדינה יהודית -
ארתור ג'יימס בלפור
בלפור נולד בסקוטלנד למשפחה נוצרית ממוצא אנגלי. כבנם הבכור של ג'יימס מייטלנד בלפור ואשתו ליידי בלאנש. הוא חונך בבית הספר איטון ולאחר מכן בקיימברידג'. -
הקונגרס הציוני הראשון
הכינוס הגדול הראשון של צירי התנועה הציונית והוא ראשון הקונגרסים הציונים העולמיים. הקונגרס התקיים בעיר בזל שבשווייץ בין 29 ל-31 באוגוסט 1897 - א עד ג באלול תרנ"ז. יוזם הקונגרס ומנהיגו היה בנימין זאב הרצל. קיום הקונגרס היה נקודת הזמן הראשונה לתקוות העם היהודי להקמת מדינה יהודית -
מדיניות בריטית במזרח התיכון
מעצמות אירופה - רוסיה, צרפת, גרמניה ובריטניה - עקבו בערנות מתמדת אחר תהליך שקיעתה של האימפריה העות'מאנית במהלך המאה ה- 19 וראשית המאה ה- 20. לכל אחת מהן היו אינטרסים חזקים במזרח התיכון, שהיה חלק מן האימפריה העות'מאנית. האינטרסים החזקים ביותר היו לבריטניה וזאת משתי סיבות:
1. שמירה על הדרך להודו.
2. הגנה על עורפה של מצרים, שהייתה מאז 1882 תחת שלטון בריטי. תעלת סואץ הייתה אחד מעורקי התחבורה החשובים ביותר, וכך האינטרס להחזיק בארץ ישראל מתקשר לשמירה על תעלת סואץ. -
התנועה הציונית
עם מותו של הרצל כבר פעלו הכלים העיקריים של התנועה הציונית: ההסתדרות הציונית, אוצר התיישבות היהודים (המוסד הכספי של התנועה, שהוקם ב- 1899) ו"הקרן הקיימת לישראל" המוסד הוקם ב- 1901 ומטרתו הייתה גאולת אדמות ארץ ישראל והכשרתן להתיישבות -
הקונגרס הציוני ה- 8
חיים וייצמן מתנגד לתכנית אוגנדה בקונגרס הציוני.
נתקבלה עמדת וייצמן בדבר ה"ציונות הסינתטית" המשלבת את העבודה המעשית בארץ ישראל נוסח אנשי עלייה ראשונה ועלייה שנייה, עם הפעילות הדיפלומטית נוסח הרצל. התלהט ויכוח בין תומכי הציונות המעשית לבין תומכי הציונות המדינית. הוחלט על הקמת המשרד הארצישראלי למימון וניהול פעילות ההתיישבות ורכישת קרקעות בארץ ישראל. -
הקונגרס הציוני ה- 11
הקונגרס האחרון שהתקיים לפני תחילת המלחמה.
תקבלה החלטה על פי הצעת וייצמן ואוסישקין להקים בירושלים אוניברסיטה עברית שתהיה נקודת השיא של הפעילות הציונית. -
הישוב היהודי בארץ ישראל
ערב מלחמת העולם הראשונה הישוב היהודים בארץ ישראל מנה 85,000 נפש. שיעור היהודים שעלו לארץ ישראל היה עדיין קטן, אך במונחים מוחלטים גדל מספר העולים מאלף בערך בשנה בשנים 1882-1904, לשלושת אלפים בעשור 1904-1914 -
פעילות דיפלומטית להקמת מדינה יהודית
פעילותו המסורה של חיים וייצמן בדיפלומטיה הבינלאומית העניקה ליהודים ניצחון שלא חלמו להשיגו. וייצמן ידע להגיע לחלונות הגבוהים בזכות קשריו הרבים, .הופעתו המרשימה, שמו המדעי, נימוקיו ההגיוניים ועקשנותו המתמדת. 1916 עמדו לויד ג'ורג' ובלפור בראש השלטון. כפרוטסטנטים המחונכים על מורשת התנ"ך, גילו אהדה רבה לציונות וראו בה חזון ואתגר לאומי ממדרגה ראשונה. -
מכתבי מק-מהון
הטורקים נכשלו בהתקפה על תעלת סואץ. האנגלים דאגו לגורל תעלת סואץ, והגבירו פעולות אנטי-טורקיות וניסו לפתות את חוסיין, מנהיג חצי האי ערב, להצטרף למרד נגד הטורקים. חוסיין תבע תמורה. סר הנרי מק-מהון - מושל הצבאי של מצרים, שלח באוק' אגרת שבה נכתב כי בריטניה תכיר בעצמאות הערבים בשטח מהים התיכון עד למפרץ הפרסי, עם הסתייגות מהשטחים מצפון לדמשק והמפרץ הפרסי. לא שורטטו גבולות וההבטחה הייתה "כללית". הערבים - טענו כי באגרת הובטחה להם א"י כמדינה ערבית, הבריטים הכחישו א"י לא נכללה בשטחים שהובטחו . -
מלחמת העולם ה 1 - אהדה לבריטניה
בשלב מכריע במלחמת העולם ה- 1, ביקשה בריטניה למשוך לצידה את יהודי העולם. -
הסכם סייקס-פיקו
בעיצומה של מלחמת העולם ה 1, לפני שהוכרע גורל המזרח התיכון, נחתם הסכם בין צרפת לבריטניה: הסכם סייקס-פיקו. ע"פ החוזה, חולק המזרח התיכון לאזורי השפעה בין שתי המעצמות: בחצי האי ערב תקום מדינה עצמאית, עירק וסוריה תחולקנה לאזורי השפעה. א"י בחלקה תהיה תחת שלטון צרפת, בחלקה תחת שלטון בריטי ובחלקה תחת משטר בינלאומי. האזור בין עזה לעקבה, כולל עבר הירדן עד למפרץ הפרסי, יהיה תחת פיקוח בריטי. בריטניה אמנם הבטיחה את שליטתה מהים התיכון ועד למפרץ הפרסי, אך לא הייתה מרוצה מההסכם ולא התכוונה להגשימו -
כיבוש ארץ ישראל ע"י הבריטים
הצבא הבריטי עמד בפני כיבוש ארץ ישראל ובריטניה היתה מעוניינת שהאוכלוסייה יהודית אוהדת תשב כאן, באזור האסטרטגי, לא הרחק מתעלת סואץ. -
מהפכה ברוסיה
לאחר מהפכת מארס 1917 ברוסיה, לא היה ברור מה תהיה עמדת השלטון החדש כלפי המלחמה. הבריטים היו מעונינים למשוך את אהדתם של יהודי רוסיה לבעלות הברית. -
בריטניה - אישור נוסח הצהרת בלפור
את נוסח ההצהרה אישר הקבינט הבריטי ב-31 באוקטובר 1917. -
הצהרת בלפור
בלפור כתב לרוטשילד, מנהיגה הלא רשמי של יהדות בריטניה. "לורד רוטשילד היקר, יש לי העונג הרב להעביר לך, בשם ממשלת הוד מלכותו, את הצהרת האהדה הבאה לשאיפות היהודיות הציוניות, שהוגשה ואשרה על ידי הקבינט: ממשלת הוד מלכותו מביטה בעין יפה על ייסורו של בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל, ותעשה כמיטב מאמציה כדי להקל על הגשמת מטרה זו, בתנאי ברור שלא ייעשה שום דבר, העלול לפגוע בזכויותיהן האזרחיות והדתיות של העדות הלא-יהודיות הקיימות בא"י, או בזכויות ובמעמד הפוליטי, שהיהודים נהנים מהם באיזו ארץ אחרת." -
צרפת - אישור נוסח הצהרת בלפור
ממשלת צרפת הביעה תמיכתה בפומבי בהצהרה ב-14 בפברואר 1918 והלכה בעקבותיה ממשלת איטליה, אף היא בפומבי, ב-9 במאי -
ועידת סן רמו
חבר הלאומים העניק לבריטניה את המנדט על פלשתינה ב-12 באוגוסט 1922, תוך הדגשת המטרה של הקמת בית לאומי לעם היהודי, כנזכר בהצהרת בלפור -
מאה שנים להצהרה
.במועד הזה התקיימו ברחבי העולם חגיגות לציון 100 שנים להסכם בלפור
סיכום: משמעותה העיקרית של הצהרת בלפור היא בכך שתוכנה הובן ע"י העולם היהודי והלא יהודי כהבטחה להקמת "מדינה יהודית". בלפור עצמו קבע, שבועיים אחר מתן ההצהרה, כי ארץ ישראל צריכה להיות "המולדת היהודית". אחד ממשפטיו הידועים היה: "הציונות צודקת או לא צודקת, רעה או טובה, היא יונקת ממסורת של דורות, מצרכים בהווה ומתקוות לעתיד, והיא בעלת חשיבות עמוקה פי כמה משאיפותיהם ומדעותיהם הקדומות של 700,000 הערבים היושבים בארץ עתיקה זו".